הדו"ח הכספי של אמזון ל-Q4/2024 מספק הצצה מדהימה לפעילות העסקית של ענקית הקמעונאות והחדשנות. ידעתם למשל שהיא מחלקת אפס (0$) בדיבידנדים למשקיעים ובעלי מניות, ולהבדיל מענקיות טכנולוגיה אחרות בוחרת להשקיע את הכל בחזרה במחקר ובפיתוח? ושלא לדבר על זרוע הפרסום הצומח שלה, שכבר נוגס בפייסבוק, יו-טיוב וגוגל.
מה החוויה שלכם מהקופות העצמיות בסופרים? הן הבטיחו זמן המתנה קצר יותר וצמצום כוח האדם, בפועל המציאות קצת אחרת. אנחנו ממהרים להניח שבינה מלאכותית, אוטומציה או רובוטים ייקחו לנו את העבודה, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.
דו"ח מגמות של חברת אקסנצ'ור סונג בוחן את ההשפעה של פריצות דרך טכנולוגיות וכיצד הן משבשות ומתפתחות במהירות ומשנות באופן דרמטי את חוויות הדיגיטל של אנשים, הם באופן טבעי מגיבים ומתאימים את מערכת היחסים שלהם עם הטכנולוגיה כדי להבטיח שהיא עדיין משרתת אותם. התוצר: דו"ח עם 5 מגמות מרכזיות שכדאי להכיר, בטח עם הפנים ל-2025.
השיחה בין צוקרברג לג'ו רוגן (בפרק האחרון של הפודקאסט הפופולרי Joe Rogan Experience )בו מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, הוביל דיון סוער וביקורתי כלפי אפל, במה שהוא תופס כ"קיפאון חידושים" מצד החברה. מהר מאוד ולא במפתיע, השיחה הזו הפכה לנושא שיחה מרכזי בסיליקון ואלי ומעבר לו.מעוררת שאלות עמוקות: האם חדשנות היא תמיד יצירת הגאדג'ט הבא, או שדווקא השיפור המושלם של טכנולוגיות קיימות נחשב לחידוש אמיתי?
אחד מהמאפיינים שנולדו בעידן הדיגיטלי יושב על צורך אנושי בסיסי ולכן הוא גם מחזיק בפוטנציאל מסחרי מאוד חזק: "קניית תחושת שייכות": מדובר בתהליך שבו אנשים משתמשים במוצרים דיגיטליים, מנויים, או פלטפורמות תוכן כדי להרגיש חלק מקהילה, תרבות, או זהות מסוימת. בעידן הדיגיטלי, תחושת השייכות הופכת למוצר בפני עצמו, ולעיתים קרובות אנשים מוכנים לשלם על החוויה של להיות חלק ממשהו גדול יותר.
כל מותג שניצב בפני איום היעלמות כתוצאה מחוסר רלוונטיות ואי קריאה נכונה של מפת הערכים והתרבות העדכנית, חייב לדעת להסתגל לשינויים התרבותיים והצרכניים, לגלות שקיפות והכלה כנים מול הלקוחות, ולהשקיע בתדמית שמחזקים את הערכים הנכונים. כמובן שלרובד הדיגיטלי השפעה מכרעת על כל המהלך, מתוכן במדיה החברתית, הנגשת החנות און ליין, שירות והשראה. זה הסיפור של אברקרומבי שיכלה פשוט לוותר, להבין שהיא הגזימה. ושאין דרך חזרה ופשוט להיעלם. אבל, החברה לא אמרה נואש והשקיעה בטרנספורמציה עסקית ומותגית אמיתית כדי להמשיך ולהיות רלוונטית.
היכולת של ארגונים להמשיך ולהיות בתוך המשחק, תלויה ביכולת הארגונית להשיג ולשמר רלוונטיות ססטנביליות. ארגונים חייבים להפוך לטובים באיתור וזיהוי שינויים בשוק בזמן אמת. חשוב להשקיע בחשיבה מתמדת על ה-go to market ואיך היא אמורה להשתנות ולהתפתח כל הזמן, לא רק המוצרים עצמם.
המושג job to be done מתייחס לגרעין הצורך הצרכני ובעצם שואל: מה הלקוח *באמת* צריך? השכרת סרטים מתוך חנות מושקעת, או משלוח סרטים בדואר, ואפילו סטרימינג של תוכן און ליין הם האמצעי ולא ה-job to be done. ההחלטה לרכוש רכב עם מנוע בנזין או רכב חשמלי הוא לא ה-jtbd בעולם של תחבורה שיתופית…
כל מי שהתנסה בתכנון ותיאום של נסיעה משפחתית גדולה, גילה מהר מאוד כמה מדובר בחוויה שהיא סיוט. כתבה שפורסמה החודש ב-FAST COMPANY, מציינת כי 43% מהאמריקאים פשוט אינם אוהבים להזמין נסיעות (23% מתוכם הם בני דור ה-Z), ו-88% מהנוסעים הפוטנציאליים נוטשים את תהליך ההזמנה (המספר חוצה את ה-90% כשמדובר במובייל). בקיצור, חוויה שהיא סיוט.
חשבתם על זה שלרוב החוויה שלנו באתר או באפליקציה, מתקדמת, עדכנית ומעוצבת ככל שתהיה, תהיה דומה לזו של כל מבקר אחר? גם ממשק המשתמש העדכני והמעוצב ביותר לא משנה את העובדה שהאינטראקציה שלנו עם ממשקים דיגיטלים לא השתנתה הרבה. אבל עכשיו, בזכות ההתקדמות הטכנולוגית על בסיס GenAI ו-Machine learning, הפרדיגמה הזו מתחילה להשתנות לחלוטין. חוויות דיגיטליות חוות אבולוציה והופכות ל"חוויות חכמות," או IX: חוויות מותאמות אישית ברמה גבוהה, שמרגישות אנושיות, שיחתיות ומותאמות להקשר השימוש האישי שלנו.