היכולת של ארגונים להמשיך ולהיות בתוך המשחק, תלויה ביכולת הארגונית להשיג ולשמר רלוונטיות ססטנביליות. ארגונים חייבים להפוך לטובים באיתור וזיהוי שינויים בשוק בזמן אמת. חשוב להשקיע בחשיבה מתמדת על ה-go to market ואיך היא אמורה להשתנות ולהתפתח כל הזמן, לא רק המוצרים עצמם.
אמזון הבטיחה וכעת מקיימת, ומשיקה ב-48 ערים בארה"ב את Amazon Autos, שירות שיאפשר לרכוש רכבים און ליין ישירות מהסוכנות. השירות החדש מהווה למעשה הרחבה של תפיסת ה"חנות שיש בה הכל" של אמזון, תפיסה שמציעה דרך פשוטה, חלקה וקצרה יותר לרכוש רכב חדש און ליין.
טיקטוק שופס, פלטפורמת האיקומרס של טיקטוק שברה שיאי מכירות בבלק פרידיי האחרון. גם בצל איומי חסימה בארה"ב, קמעונאים ומשווקים מפנים משאבים לטיקטוק כדי להגיע לקהל צעיר שמחפש מוצרים בערוץ.
כל מי שהתנסה בתכנון ותיאום של נסיעה משפחתית גדולה, גילה מהר מאוד כמה מדובר בחוויה שהיא סיוט. כתבה שפורסמה החודש ב-FAST COMPANY, מציינת כי 43% מהאמריקאים פשוט אינם אוהבים להזמין נסיעות (23% מתוכם הם בני דור ה-Z), ו-88% מהנוסעים הפוטנציאליים נוטשים את תהליך ההזמנה (המספר חוצה את ה-90% כשמדובר במובייל). בקיצור, חוויה שהיא סיוט.
אתר טקרנאץ' ערך סקר בקרב בני דור ה-Z (גילאי 18 – 24) בארה"ב, וגילה שהאפליקציה עם מספר ההורדות הגבוה ביותר ב-2024 נכון לעכשיו היא Temu, קמעונאית האופנה המהירה הסינית, עם 41.98 מיליון התקנות, שמדגימה עד כמה המותג צמצם את הפער מול המתחרה Shein.
אבל הנתון הזה לא משפיע רק על Shein, אלא גם על ענקית הקמעונאות אמזון שהכריזה ממש השבוע שהיא משיקה שירות מתחרה: Amazon Haul
חשבתם על זה שלרוב החוויה שלנו באתר או באפליקציה, מתקדמת, עדכנית ומעוצבת ככל שתהיה, תהיה דומה לזו של כל מבקר אחר? גם ממשק המשתמש העדכני והמעוצב ביותר לא משנה את העובדה שהאינטראקציה שלנו עם ממשקים דיגיטלים לא השתנתה הרבה. אבל עכשיו, בזכות ההתקדמות הטכנולוגית על בסיס GenAI ו-Machine learning, הפרדיגמה הזו מתחילה להשתנות לחלוטין. חוויות דיגיטליות חוות אבולוציה והופכות ל"חוויות חכמות," או IX: חוויות מותאמות אישית ברמה גבוהה, שמרגישות אנושיות, שיחתיות ומותאמות להקשר השימוש האישי שלנו.
אנחנו חיים בעידן שבו הצרכנים רגישים יותר מתמיד למחירים, יש להם את הכוח להשוות ולחקור מוצרים, הם פונים לערוצי האיקומרס בארץ אבל לא פחות חשוב – לחו״ל, מחפשים את מה שמגניב ועדכני ומה שמעצב את הטעם שלהם הם לא הבובות בחלון הראווה אלא משפיענים ויצרני תוכן בטיקטוק ובאינסטגרם. אם מרכז הצעת הערך של מותגים כבר לא רלוונטית עבור צרכנים, חייבים לשנות את הצעת הערך העסקית, וזה גם אומר שאם העולם מציג כלים חדשים ומדהימים כדי להיות רלוונטיים, מותגים וארגונים חייבים גם לרענן (בדחיפות) את הטאלנטים שהם מעסיקים ושבסוף מפעילים את הפעילות מול הצרכנים.
רוב החברות מבינות את העסק היטב, אך נוטות לשכלל את הפעילות העסקית הקיימת *בתוך* מסגרות מאוד ברורות ומוגבלות: רוב הבנקים או חברות הביטוח מסתכלות על מה ואיך בנקים וחברות הביטוח האחרות פועלות ומה הן מציעות, פחות על השירותים הפיננסיים בדרום מזרח אסיה עם סופר אפליקציות, למשל…
השבוע הכריזה OpenAI על אפשרות חיפוש בתוך ChatGPT. לא מדובר בכלי ה-AI הראשון שמציע שירותי חיפוש, אבל כששחקנית מובילה כמו OpenAI מציבה תיגר על ההגמוניה של גוגל בעולם החיפוש, מדובר בצעד דרמטי. כיצד ישפיע המהלך על עולם החיפוש? באיזה אופן החיפוש שונה ואיזה ערך חדש זה יציע לגולשים?
כמי שעסק והוביל תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית במשך שנים רבות, למדתי המון לגבי העובדה שבכל ארגון ההגדרה היא מעט שונה, ולמרות שעצם האזכור של המושג "טרנספורמציה דיגיטלית" היום גורמת לאנשים לצקצק ולגלגל עיניים, הצורך עדיין חי וקיים, עם זנב ארוך של ארגונים, חברות ותעשיות שממש לא נמצאות במקום הראוי מבחינת אימוץ יכולות דיגיטליות. כמו מונחים רבים בשימוש נרחב, "טרנספורמציה דיגיטלית" הפכה למונח כללי שמשמעותו שונה עבור אנשים שונים. זו בעיה. טרנספורמציה דיגיטלית חיונית לארגונים לא רק כדי להתחרות אלא כדי לשרוד. אם מנהלים לא יכולים להיות ברורים לגבי מהי טרנספורמציה דיגיטלית – וליישר את הארגון סביב תכנית מסוימת – הם לא יכולים לצפות להצלחה.
