לצד ההאצה הטכנולוגית שהעולם חווה (בטח בשנה האחרונה), ישנה מגמה הפוכה שהיא גם פועל יוצא ממנה: לעצור את שגעת המסכים, להתנתק מהפידים והנוטיפיקציות, ובעיקר- לדעת ליהנות מהחיים האמיתיים.
זו לא מגמה חדשה, ובאופן מפתיע (?) היא מגיעה דווקא מהחבר'ה הצעירים, כאלו שנולדו לתוך מציאות עשירה בטכנולוגיות ומסכים מכל עבר
זו לא חנות נעליים! מותג הנעליים הברזילאי Veja נוסד על בסיס ערכים של איכות הסביבה, קהילתיות ומחזור. כך למשל, כשהוקמה החברה, המייסדים בחרו לרכוש חומרי גלם טבעיים ישירות מחקלאים שונים בדרום אמריקה (כותנה אורגנית, מוצרי עור שלא עוברים עיבוד מיותר עם כימיקלים ועוד).
ספוטיפיי הודיעה אתמול שהיא משיקה כלי חדש: AI playlists, שמאפשר למשתמשים להקליד בפרומפט בטקסט חופשי ולקבל פלייליסט בהתאמה אישית.
15 שניות. זה כל מה שנדרש עבור Voice Engine, הכלי החדש שפיתחה OpenAI כדי להמיר את הקול שלכם (או של מי שתעלו) לכדי העתק מדויק של הקול שלכם. הכלי החדש, שטרם זמין לציבור הרחב (ואולי טוב שכך, נגיע לזה עוד רגע), אבל אם נסתמך על כל מה שקורה בענף ה-GenAI בשנה האחרונה, קל להבין שגם כלים מתקדמים מהסוג ה זה יהפכו לגנריים ונחלת הכלל ממש בקרוב.
האם מדובר בטרנד חולף? או שבזכות טכנולוגיות חדשות נראה שילובים עוד יותר מעניינים ויצירתיים? מה שבטוח זה שלא משנה כמה הטכנולוגיה מתקדמת, היא לעולם לא תחליף רעיון יצירתי ומקורי איכותי, שלא לדבר על המרכיב העדין אף חשוב של שקיפות, במיוחד במהלכים שנראים לגמרי אמיתיים אבל שוב, הם 100% דיגיטליים
תופעת שידורי הלייב היא מכונה שמדפיסה כסף לא רק עבור אלו שמשדרים ומשתפים את עצמם, אלא בעיקר לטיקטוק עצמה, שלוקחת לפעמים יותר מ-50% מההכנסות. איך זה עובד?
לאפליקציית ההיכרויות ״Score״ אפשר להצטרף רק למי שיש דירוג אשראי של 675 נקודות לפחות. המסר השיווקי הוא: בואו להכיר אנשים עם דירוג אשראי גבוה.
רנטה נייבורג היתה המנכ״לית (האישה) הראשונה של טינדר, ואז היא פרשה כדי להשיק חברה משל עצמה: meeno. נייבורג אומרת שדור ה-Z שונה מאוד בהרבה מובנים מהקונספציות שיש לגביו, בטח כשמדובר בהכרויות. להבדיל אפילו מבני דור המילניאלז, לטענתה דור ה-Z הרבה פחות ״זוגי״ באופן יחסי, וכשמדובר בלהכיר אנשים, המודלים הקיימים של אפליקציות שמאפשרות היכרויות ״קרות״ על […]
החל משנות ה-2000 וממש עד לאחרונה, פחות או יותר, מגוון עצום של תאגידי ענק, כמו גם חברות סטארטאפ מובילות השקיעו סכומי עתק בהטמעה של תפיסות עיצוביות עמוק בתוך הפעילות העסקית והמותגית שלהן. רק כדי לסבר את האוזן, בשנות ה-2000 IBM השקיעה לא פחות מ-100 מיליון דולר כדי לפתוח יותר מ-10 מעבדות עיצוב שונות, והעסיקה של כ-1,000 […]
חשבתם פעם על כמה הרגילו אותנו לחשוב במונחים של ״הם״ ו-״אנחנו״ בהיבט של תחרות עסקית? למשל, למדנו שכשמספר מותגים פועלים באותו התחום, מציעים שירותים ומוצרים דומים, ואפילו פונים לאותם הקהלים, צורכים משאבים דומים ואפילו המעטפת השיווקית שלהם דומה, אז הם מקוטלגים על ידי השוק כמתחרים. האמנם? בדיוק בנקודה הוז מתחילה הבעיה, והיא מאפיינת לרוב חברות […]
