מהלך גאוני משותף של נטפליקס ודואלינגו (אפליקציה אולטרה פופולרית ללימוד שפות): רגע לפני העליה לאויר של העונה ה-2 של "משחקי הדיונון", סדרה קוריאנית ששיגעה את העולם, שתי החברות כאמור משתפות פעולה ויציעו למשתמשים ללמוד כ-40 מילים וביטויים בקוריאנית מתוך הסדרה, ועוד פעולות חוצות ערוצים ומסכים.
טיקטוק שופס, פלטפורמת האיקומרס של טיקטוק שברה שיאי מכירות בבלק פרידיי האחרון. גם בצל איומי חסימה בארה"ב, קמעונאים ומשווקים מפנים משאבים לטיקטוק כדי להגיע לקהל צעיר שמחפש מוצרים בערוץ.
כל מי שהתנסה בתכנון ותיאום של נסיעה משפחתית גדולה, גילה מהר מאוד כמה מדובר בחוויה שהיא סיוט. כתבה שפורסמה החודש ב-FAST COMPANY, מציינת כי 43% מהאמריקאים פשוט אינם אוהבים להזמין נסיעות (23% מתוכם הם בני דור ה-Z), ו-88% מהנוסעים הפוטנציאליים נוטשים את תהליך ההזמנה (המספר חוצה את ה-90% כשמדובר במובייל). בקיצור, חוויה שהיא סיוט.
אתר טקרנאץ' ערך סקר בקרב בני דור ה-Z (גילאי 18 – 24) בארה"ב, וגילה שהאפליקציה עם מספר ההורדות הגבוה ביותר ב-2024 נכון לעכשיו היא Temu, קמעונאית האופנה המהירה הסינית, עם 41.98 מיליון התקנות, שמדגימה עד כמה המותג צמצם את הפער מול המתחרה Shein.
אבל הנתון הזה לא משפיע רק על Shein, אלא גם על ענקית הקמעונאות אמזון שהכריזה ממש השבוע שהיא משיקה שירות מתחרה: Amazon Haul
חשבתם על זה שלרוב החוויה שלנו באתר או באפליקציה, מתקדמת, עדכנית ומעוצבת ככל שתהיה, תהיה דומה לזו של כל מבקר אחר? גם ממשק המשתמש העדכני והמעוצב ביותר לא משנה את העובדה שהאינטראקציה שלנו עם ממשקים דיגיטלים לא השתנתה הרבה. אבל עכשיו, בזכות ההתקדמות הטכנולוגית על בסיס GenAI ו-Machine learning, הפרדיגמה הזו מתחילה להשתנות לחלוטין. חוויות דיגיטליות חוות אבולוציה והופכות ל"חוויות חכמות," או IX: חוויות מותאמות אישית ברמה גבוהה, שמרגישות אנושיות, שיחתיות ומותאמות להקשר השימוש האישי שלנו.
אנחנו חיים בעידן שבו הצרכנים רגישים יותר מתמיד למחירים, יש להם את הכוח להשוות ולחקור מוצרים, הם פונים לערוצי האיקומרס בארץ אבל לא פחות חשוב – לחו״ל, מחפשים את מה שמגניב ועדכני ומה שמעצב את הטעם שלהם הם לא הבובות בחלון הראווה אלא משפיענים ויצרני תוכן בטיקטוק ובאינסטגרם. אם מרכז הצעת הערך של מותגים כבר לא רלוונטית עבור צרכנים, חייבים לשנות את הצעת הערך העסקית, וזה גם אומר שאם העולם מציג כלים חדשים ומדהימים כדי להיות רלוונטיים, מותגים וארגונים חייבים גם לרענן (בדחיפות) את הטאלנטים שהם מעסיקים ושבסוף מפעילים את הפעילות מול הצרכנים.
השבוע השקתי את הפודקאסט שלי, שנקרא Change. אני חוקר וכותב כבר 20 שנה על ההשפעות של טכנולוגיות דיגיטליות על החיים שלנו ועל האופן שבו אנחנו כצרכנים משתנים אל מול מוצרים והצעות ערך חדשות. שינוי הוא חלק מהותי מהחיים שלנו (גם למי שלא רוצה להודות בכך), והשאלה החשובה ביותר אל מול השינוי היא: כיצד אנחנו מגיבים אליו, כאנשים פרטיים ובטח כמותגים וארגונים.
כך נולד הפודקאסט שלי, מתוך שינוי אישי (היציאה לעצמאות). בכל פרק – אורח/ת שעוסקים בשינוי ממגוון דיסציפלינות עסקיות. כל פרק ינסה לבחון את ההשפעות וההזדמנויות שהשינוי מייצר, ובתקווה שתקבלו כמוני – המון השראה.
רוב החברות מבינות את העסק היטב, אך נוטות לשכלל את הפעילות העסקית הקיימת *בתוך* מסגרות מאוד ברורות ומוגבלות: רוב הבנקים או חברות הביטוח מסתכלות על מה ואיך בנקים וחברות הביטוח האחרות פועלות ומה הן מציעות, פחות על השירותים הפיננסיים בדרום מזרח אסיה עם סופר אפליקציות, למשל…
השבוע הכריזה OpenAI על אפשרות חיפוש בתוך ChatGPT. לא מדובר בכלי ה-AI הראשון שמציע שירותי חיפוש, אבל כששחקנית מובילה כמו OpenAI מציבה תיגר על ההגמוניה של גוגל בעולם החיפוש, מדובר בצעד דרמטי. כיצד ישפיע המהלך על עולם החיפוש? באיזה אופן החיפוש שונה ואיזה ערך חדש זה יציע לגולשים?
האם אצלכן.ם קיים צוות או אפילו פונקציה אחת שמתמקדים בעתיד? איך אתם משלבים חיזוי באסטרטגיה ובפעילות היומיומית? איך אתם מעודדים את העובדים לבטא את העתידן הפנימי שבהם? הבסיס הקריטי לפונקציה ואפילו תפיסה שכזו, היא לא ליצור דוחות חזון שעמוסים שאיפות ושאפתנות, ולא קשורים כלל לפעולה אסטרטגית, אלא דווקא בזמנים בהם ניהול פעילות עסקית נהיה יותר ויותר מאתגר ומורכב, חיזוי וזיהוי טרנדים חייבים לעבוד בשיתוף מלא והדוק עם צוותים עסקיים וכמובן ההנהלה כדי ליצור תרחישים מונחי-נתונים שיסייעו למנהלות ולמנהלים לקבוע אסטרטגיה ולהשקיע בעתיד.
