מה אפשר ללמוד על חדשנות מסרט מצויר בן עשרות שנים? מדוע הומור הוא מפתח לחדשנות למה חשוב לזכור שהתקדמות אמיתית תמיד מתחילה בצעדים קטנים שנראים כבלתי אפשריים – עד שהם עובדים.
קטגוריה: רוצים שינוי?
מערכת החינוך האמריקאית הופתעה מעוצמת החדירה של ChatGPT, ונמצאת כעת בעיצומו של משבר זהות חינוכי. התלות הגוברת בטכנולוגיה מערערת את תהליכי ההוראה, מטשטשת גבולות בין הבנה להעתקה – ומעמיקה פערים בין תלמידים. האם הגיע הזמן לנסח מחדש את תפקידו של החינוך בעידן הבינה המלאכותית?
הניו יורק טיימס הקים מחלקת AI חדשנית שמובלת בידי צוות בן חמישה אנשים בלבד, במטרה לשלב בינה מלאכותית בעבודת העיתונאים באופן אחראי. הגישה מתמקדת באוריינות, פתרון בעיות אמיתיות ופיתוח כלים פנימיים – מבלי לפגוע בעקרונות העיתונאיים.
שני ענקי שיווק, סקוט גאלווי ורורי סת'רלנד שהוא בין היתר סגן יו"ר אוגילבי העולמית (האיש חד חכם ומשעשע בצורה בלתי רגילה) נפגשים בפעם הראשונה במסגרת הפודקאסט המשובח של ג'ון אבנס לשיחה משותפת על התפקיד של מותגים במציאות הנוכחית (ועוד, כמובן….).
גאלווי, כהרגלו, לא חוסך באמירות ישירות ולא מסוננות, וסת'רלנד מתבל בתובנות הצרכניות-אנושיות שהפכו אותו לאגדה.
היכולת של ארגונים להמשיך ולהיות בתוך המשחק, תלויה ביכולת הארגונית להשיג ולשמר רלוונטיות ססטנביליות. ארגונים חייבים להפוך לטובים באיתור וזיהוי שינויים בשוק בזמן אמת. חשוב להשקיע בחשיבה מתמדת על ה-go to market ואיך היא אמורה להשתנות ולהתפתח כל הזמן, לא רק המוצרים עצמם.
המושג job to be done מתייחס לגרעין הצורך הצרכני ובעצם שואל: מה הלקוח *באמת* צריך? השכרת סרטים מתוך חנות מושקעת, או משלוח סרטים בדואר, ואפילו סטרימינג של תוכן און ליין הם האמצעי ולא ה-job to be done. ההחלטה לרכוש רכב עם מנוע בנזין או רכב חשמלי הוא לא ה-jtbd בעולם של תחבורה שיתופית…
כמי שעסק והוביל תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית במשך שנים רבות, למדתי המון לגבי העובדה שבכל ארגון ההגדרה היא מעט שונה, ולמרות שעצם האזכור של המושג "טרנספורמציה דיגיטלית" היום גורמת לאנשים לצקצק ולגלגל עיניים, הצורך עדיין חי וקיים, עם זנב ארוך של ארגונים, חברות ותעשיות שממש לא נמצאות במקום הראוי מבחינת אימוץ יכולות דיגיטליות. כמו מונחים רבים בשימוש נרחב, "טרנספורמציה דיגיטלית" הפכה למונח כללי שמשמעותו שונה עבור אנשים שונים. זו בעיה. טרנספורמציה דיגיטלית חיונית לארגונים לא רק כדי להתחרות אלא כדי לשרוד. אם מנהלים לא יכולים להיות ברורים לגבי מהי טרנספורמציה דיגיטלית – וליישר את הארגון סביב תכנית מסוימת – הם לא יכולים לצפות להצלחה.
רוב המותגים חיים בשולי התודעה שלנו. אנחנו קונים וצורכים מוצרים מתוך הרגל ושגרה. למותג יש תפקיד, אבל עבור הרוב המכריע של החלטות הרכישה, התפקיד הזה נמצא ברקע של חיינו. אנחנו קונים כי אנחנו צריכים – ולעיתים קרובות, הצורך הזה הוא עסקי ולכן מדובר בתהליכים טרנזקציוניים בלבד. אף אחד לא קונה פרארי כי הוא באמת צריך אחת. אנשים קונים פרארי כי הם רוצים אחת, וזה נכון לגבי מגוון עצום של מותגים.
ידעתן.ם שכ-50% מבני דור ה-Z מרגישים חרדה כאשר הם צריכים לבצע או לקבל שיחת טלפון, וששיחה טלפונית היא אחת משלוש הפעולות שהם הכי רוצים להימנע ממנה!
40% הודו שהם עושים "גוסטינג" למתקשרים, ו-6 מתוך 10 ימנעו מלהתקשר, גם אם מדובר בצורך חיוני.
צריך להבין שמדובר בפוביה של העידן המודרני ובו בזמן גם פרדוקס: דווקא הדור הראשון שנולד לתוך מציאות של סמארטפונים חושש וגם נמנע (!) לדבר בטלפון עם אנשים. למה זה חשוב?
בשנתיים הקרובות נתחיל לראות את כוח העבודה נחלק לשתי קבוצות: אלה שמאמצים את הבינה המלאכותית (GenAI) בשגרת היום יום בעבודה ובחיים האישיים, ואלה שלא. נכון להיום, השימוש בבינה המלאכותית עדיין לא מתבטא בשימוש טבעי ופשוט לרוב האוכלוסיה, מה שמייצר קבוצה קטנה שעבורה החוויה היא הפוכה לחלוטין: עבורם הטכנולוגיה הופכת לחלק משגרת החיים, והם אלו שייהנו […]
