כמי שעסק והוביל תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית במשך שנים רבות, למדתי המון לגבי העובדה שבכל ארגון ההגדרה היא מעט שונה, ולמרות שעצם האזכור של המושג "טרנספורמציה דיגיטלית" היום גורמת לאנשים לצקצק ולגלגל עיניים, הצורך עדיין חי וקיים, עם זנב ארוך של ארגונים, חברות ותעשיות שממש לא נמצאות במקום הראוי מבחינת אימוץ יכולות דיגיטליות. כמו מונחים רבים בשימוש נרחב, "טרנספורמציה דיגיטלית" הפכה למונח כללי שמשמעותו שונה עבור אנשים שונים. זו בעיה. טרנספורמציה דיגיטלית חיונית לארגונים לא רק כדי להתחרות אלא כדי לשרוד. אם מנהלים לא יכולים להיות ברורים לגבי מהי טרנספורמציה דיגיטלית – וליישר את הארגון סביב תכנית מסוימת – הם לא יכולים לצפות להצלחה.
קטגוריה: רוצים שינוי?
רוב המותגים חיים בשולי התודעה שלנו. אנחנו קונים וצורכים מוצרים מתוך הרגל ושגרה. למותג יש תפקיד, אבל עבור הרוב המכריע של החלטות הרכישה, התפקיד הזה נמצא ברקע של חיינו. אנחנו קונים כי אנחנו צריכים – ולעיתים קרובות, הצורך הזה הוא עסקי ולכן מדובר בתהליכים טרנזקציוניים בלבד. אף אחד לא קונה פרארי כי הוא באמת צריך אחת. אנשים קונים פרארי כי הם רוצים אחת, וזה נכון לגבי מגוון עצום של מותגים.
ידעתן.ם שכ-50% מבני דור ה-Z מרגישים חרדה כאשר הם צריכים לבצע או לקבל שיחת טלפון, וששיחה טלפונית היא אחת משלוש הפעולות שהם הכי רוצים להימנע ממנה!
40% הודו שהם עושים "גוסטינג" למתקשרים, ו-6 מתוך 10 ימנעו מלהתקשר, גם אם מדובר בצורך חיוני.
צריך להבין שמדובר בפוביה של העידן המודרני ובו בזמן גם פרדוקס: דווקא הדור הראשון שנולד לתוך מציאות של סמארטפונים חושש וגם נמנע (!) לדבר בטלפון עם אנשים. למה זה חשוב?
בשנתיים הקרובות נתחיל לראות את כוח העבודה נחלק לשתי קבוצות: אלה שמאמצים את הבינה המלאכותית (GenAI) בשגרת היום יום בעבודה ובחיים האישיים, ואלה שלא. נכון להיום, השימוש בבינה המלאכותית עדיין לא מתבטא בשימוש טבעי ופשוט לרוב האוכלוסיה, מה שמייצר קבוצה קטנה שעבורה החוויה היא הפוכה לחלוטין: עבורם הטכנולוגיה הופכת לחלק משגרת החיים, והם אלו שייהנו […]
טרנד ה- Dumb Phones (הטלפונים הטפשים, כאנטיזטה לסמארטפונים) נולד סביב התובנה שהחיים האמיתיים נמצאים סביבנו בזמן שאנחנו דבוקים למסך. כך נוצרה תנועה צרכנית-טכנולוגית שאומרת: עד כאן. אנחנו מחזירים לעצמו את השליטה.
השבוע גיליתי את ה-Light Phone III, דגם חדש של חברת "The light phone", שמייצרת טלפונים שהם ממש לא טיפשים, אלא פשוט מנותקים במודע מכל מה שרעיל ושואב זמן בסמארטפונים הקיימים.
אימוץ שינויים כשיטה
השבוע האזנתי לוובינר שדיבר על דיזיין סיסטמס. אחת האמירות שממש העיפה לי את המוח היא זו: להבדיל מספר מותג, דיזיין סיסטם ״מודרני״, כזה שנבנה למשל על פיגמה או כלים דומים, מאפשר מהירות של שינוי והתאמה. מכירים את ההתלבטות: שוקלים לשנות תהליך דיגיטלי? אולי לעדכן את השפה? אבל נמנעים כי זה ייקח המון זמן?
דיזיין סיסטם מבוסס פיגמה, כדוגמה, מאפשר להריץ שינויים רוחבית בזמן אולטרה קצר ולקבל מגוון חלופות ואפשרויות, ואז גם להתלבט, לשנות שוב, ולחדד במהירות את התוצרים. למה זה חשוב?
אחת הסיבות שבגללה ארגונים וצוותים נמנעים משינוי, הוא בגלל הפחד לטעות ובזבוז הזמן שייקח לתקן ולשנות שוב. אבל אם מנטרלים לרגע את החשש הזה, למשל דרך כלים שמאפשרים לבדוק ולהטמיע שינויים רבים בקצב מהיר, אז גם החשש מניסוי וטעיה קטן.
כן, אבל
כן, אבל… ״אנחנו לא משתפרים אל עבר המטרות שלנו, אלא נשאבים מטה אל עבר השיטות שלנו״ (You don't rise to the level of your goals, you fall to the level of your systems). סוף הסוף הגעתי להאזין לספר ״הרגלים אטומיים״ (Atomic Habits), בדיוק בעת אימוץ ״הרגל״ חדש (ספורט. והוא יהפוך לכזה). המטרה היא לא לקרוא […]
מותגים כיום לא יכולים להיות אדישים למה שקורה סביבנו, וצרכנים מעדיפים מותגים שנוקטים עמדה, מביאים דעה וגם *פועלים* על בסיס הערכים שחשובים להם. פטגוניה, חברת ציוד הספורט והשטח האמריקאית שהוקמה ידי איבון שווינארד ב-1973 היא אחת כזו.
בהסתכלות גלובלית, כ-2 מיליארד בני אדם נולדו בין השנים 1997 – 2012, קבוצת גיל שמוכרת יותר כ: דור ה-z. בארה״ב ובבריטניה בלבד, דור ה-z מייצג כחמישית מהאוכלוסיה, בזמן שבניגריה ובהודו, בני דור ה-z עוקפים במספרם את הדורות המבוגרים יותר.
לצד ההאצה הטכנולוגית שהעולם חווה (בטח בשנה האחרונה), ישנה מגמה הפוכה שהיא גם פועל יוצא ממנה: לעצור את שגעת המסכים, להתנתק מהפידים והנוטיפיקציות, ובעיקר- לדעת ליהנות מהחיים האמיתיים.
זו לא מגמה חדשה, ובאופן מפתיע (?) היא מגיעה דווקא מהחבר'ה הצעירים, כאלו שנולדו לתוך מציאות עשירה בטכנולוגיות ומסכים מכל עבר