״מה כדאי לבדוק כשקונים אזניות? מאיזה חומרים התיק הזה מיוצר? אני שוקל להקים סטודיו בייתי, מאיפה כדאי לי להתחיל״?
שאלות כאלו ואחרות נראות מתאימות יותר לקבוצות בפייסבוק או בלוגים למיניהם, לא לאתר מסחר, וזה בדיוק השינוי שאמזון מציעה ללקוחות שלה: החברה השיקה רשמית ביום שישי האחרון את ״רופוס״, בוט GenAI שהיא פיתחה ש״חיי״ בלעדית בתוך האפליקציה שלה, וזמין בתפריט הראשי שלה (כרגע רק למשתמשים בארה״ב).
במקום להיכנס לאתר מסחר ולהתחיל לסנן ולצמצם אפשרויות, למה לא פשוט לכתוב: "אני מחפשת שמלת קיץ לחתונת שישי של חברה קרובה"? אם יש משהו שהכניסה של ChatGPT ייצרה, היא תחילת דפוסי החיפוש שלנו, ולא – גוגל לא ממש אפשרה את זה עד כה. כשמגדובר בקמעונאות השינוי הזה יכול להיות קריטי, ולאפשר חווית קניה שונה בהרבה ממה שאנחנו מכירים היום, ולדעתי זה גם ישפיע על האופן שבו אתרי מסחר גדולים, בכל תחום, יעוצבו ויפותחו.
טרנד ה- Dumb Phones (הטלפונים הטפשים, כאנטיזטה לסמארטפונים) נולד סביב התובנה שהחיים האמיתיים נמצאים סביבנו בזמן שאנחנו דבוקים למסך. כך נוצרה תנועה צרכנית-טכנולוגית שאומרת: עד כאן. אנחנו מחזירים לעצמו את השליטה.
השבוע גיליתי את ה-Light Phone III, דגם חדש של חברת "The light phone", שמייצרת טלפונים שהם ממש לא טיפשים, אלא פשוט מנותקים במודע מכל מה שרעיל ושואב זמן בסמארטפונים הקיימים.
לפני כ-12 שנים עבדתי באגף פיתוח עסקי ואסטרטגיה בלאומי קארד (היום -MAX), ובאופן טבעי הייתי עמוק בתוך עולם כרטיסי האשראי. באותה התקופה היתה חברת פינטק בשם ״Coin״ שהציעה פתרון מעניין:
למי שמחזיק/ה יותר מכרטיס אשראי אחד, בנוסף לכרטיסי מועדון למיניהם ולא רוצה להיסחב עם כולם בארנק, אז המוצר של Coin, גאדג'ט נטען דמוי כרטיס אשראי, אפשר לטעון אליו את כל הכרטיסים ואז להשתמש בו (פיזית) במסופים השונים, כשהמשתמש היה צריך לבחור את הכרטיס הרצוי בעזרת לחצנים פיזיים קטנים ותצוגת שם הכרטיס על המסך הקטן.
מדוע סארבקס מזהה ירידה ברכישות של הלקוחות החוזרים, בזמן שאפליקציית התשלומים והנאמנות שלה נחשבת לבנק קטן? בעשור הראשון לאחר השקת תכנית הנאמנות (2001-2011), כ-10 מיליארד דולר שולמו דרך האפליקציה, מאז לקוחות החברה טוענים ומשתמשים בכ-10 מיליארד דולר בכל שנה!, מה שמהווה כ-25% מהמחזור השנתי של הרשת כולה. מה האיומים על הרשת ומה היא צריכה לעשות כדי להתמודד איתם?
בנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריך שה-creator economy הוא שוק שמגלגל כיום כ-250 מיליארד דולר, מספר צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2027. המספרים האלו נובעים מהיקף ההכנסות שמייצרים משפיענים ויוצרי תוכן מייצרים על בסיס המוצרים והמותגים הפרטיים שהם פיתחו. בכל מקרה, המקוריות, היצירתיות והאותנטיות עובדים, והם שווים המון המון כסף.
באיזה שלב הנורמה של השקת מוצרים חצי אפויים הפכה למקובלת והגיונית? ממכוניות חשמליות שחלק מהפיצ'רים עדיין לא זמינים (טסלה), דרך משחקי מחשב שמשיקים משחקים במחיר מלא (ויקר), ואומרים בגלוי שמדובר בגרסת אלפא עם באגים שיטופלו בהמשך, דרך סמארטפונים שהפכו את חוסר המוכנות לנורמה מקובלת, אבל השיא הם כאמור מוצרי ה-AI שבינם לבין שקיפות מלאה על מוכנות המוצרים, לפחות ברמת התכולה והיכולות שמוצגות על ידי היזמים עם ההשקה, הוא מקרי בהחלט.
עבור רבות מהחברות הגדולות בעולם, מהפיכת ה-AI היא לא עוד טרנד, אלא שינוי מהותי ודרמטי באופן שבו הן יעשו עסקים החל מהעתיד הקרוב, ולכן מדובר בהשפעה (ובהזדמנות) שלא ניתן להתעלם ממנה. כפועל יוצא, הנהלות של החברות הגדולות ביותר בעולם מגבשות אסטרטגיות ונוקטות צעדים כדי להבטיח שהן מוכנות לשינויים הצפויים, עד כמה שניתן.
בשידור ה-UNBOXING החי שהתקיים השבוע, הוצג מכשיר ה-rabbit1. התייחסתי למכשיר הזה בחודשים האחרונים, כי יש בו משהו שלפחות אותי מסקרן מאוד, יותר מאשר המכשירים האחרים.
ספוטיפיי הודיעה אתמול שהיא משיקה כלי חדש: AI playlists, שמאפשר למשתמשים להקליד בפרומפט בטקסט חופשי ולקבל פלייליסט בהתאמה אישית.
