במקום להיכנס לאתר מסחר ולהתחיל לסנן ולצמצם אפשרויות, למה לא פשוט לכתוב: "אני מחפשת שמלת קיץ לחתונת שישי של חברה קרובה"? אם יש משהו שהכניסה של ChatGPT ייצרה, היא תחילת דפוסי החיפוש שלנו, ולא – גוגל לא ממש אפשרה את זה עד כה. כשמגדובר בקמעונאות השינוי הזה יכול להיות קריטי, ולאפשר חווית קניה שונה בהרבה ממה שאנחנו מכירים היום, ולדעתי זה גם ישפיע על האופן שבו אתרי מסחר גדולים, בכל תחום, יעוצבו ויפותחו.
כפלטפורמה חדשותית מובילה עם 185 מיליון קוראים בחודש, יאהו! הבינה שטכנולוגיות GenAI יכולות לייצר עבור ערך עסקי, ולא פחות חשוב (ואולי יותר): ערך עבור קהל הקוראים. לא תמיד צריך לפתח לבד או להמציא את הגלגל, החברה זיהתה הזדמנות ורכשה את Artifact’s, אפליקציית חדשות מבוססת AI אותה הקימו מייסדי אינסטגרם (אך נסגרה מסיבות פיננסיות), ושילבה את הטכנולוגיה בתוך יהאו! חדשות.
כשאפל נכנסה לשוק הסיני, אחת ההחלטות שהיא קיבלה היתה להצטרף לתופעת ה-Live Shopping, לרוב דרך Douyin (הטיקטוק הסיני). מדובר בתכניות ווידאו שמשודרות בלייב למאות מיליוני צופים. התוכן של אפל התמקד בהדרכות על יצירת סרטונים באייפון, והשידור הראשון צבר 1.3 מיליון צופיים תוך השעה הראשונה.
מותג מערבי נוסף שנהנה מפעילות עסקית מטורפת על בסיס שידורי Live Shopping בסין היא זארה, שהגדילה את המכירות שלה בסין ב-50% הודות לאימוץ השיטה, ביחס לשנה לפני תחילת השידורים.
השבוע האזנתי לוובינר שדיבר על דיזיין סיסטמס. אחת האמירות שממש העיפה לי את המוח היא זו: להבדיל מספר מותג, דיזיין סיסטם ״מודרני״, כזה שנבנה למשל על פיגמה או כלים דומים, מאפשר מהירות של שינוי והתאמה. מכירים את ההתלבטות: שוקלים לשנות תהליך דיגיטלי? אולי לעדכן את השפה? אבל נמנעים כי זה ייקח המון זמן?
דיזיין סיסטם מבוסס פיגמה, כדוגמה, מאפשר להריץ שינויים רוחבית בזמן אולטרה קצר ולקבל מגוון חלופות ואפשרויות, ואז גם להתלבט, לשנות שוב, ולחדד במהירות את התוצרים. למה זה חשוב?
אחת הסיבות שבגללה ארגונים וצוותים נמנעים משינוי, הוא בגלל הפחד לטעות ובזבוז הזמן שייקח לתקן ולשנות שוב. אבל אם מנטרלים לרגע את החשש הזה, למשל דרך כלים שמאפשרים לבדוק ולהטמיע שינויים רבים בקצב מהיר, אז גם החשש מניסוי וטעיה קטן.
זהו שיעור חשוב, שכדאי גם להתעמק וללמוד אותו, בטח עבור כל מי שעוסק בייזום, פיתוח ושיווק של מוצרים חדשים: זה בסדר לטעות, זה לגמרי הגיוני להתחיל מ״כיתה א'״ ולהבטיח גרסאות עתידיות שילמדו את מה שקורה וישפרו את המוצר, אבל – להבטיח משהו שלמעשה לא קיים, עם מודל עסקי שלא מחובר למציאות, מעטפת שיווקית טובה אבל כאמור מנותקת מהצעת הערך הבסיסית של המוצר המבטיח, לעולם הטכנולוגי, ללקוחות, לבמקרים – אין טיפת סלחנות ואמפתיה לכל זה
האם אתם רוצים הצעות פרסונליות מחברת התעופה? ממש לא. כולנו רוצים כרטיסים במחיר הגיוני (לא אומר אפילו – נמוך), לבחור את מקום הישיבה (בלי צורך לשלם על כך), לקבל הודעות אם יש דיליי וכן – שהשירות יהיה אדיב ואכפתי, בטח כשהמזוודה לא הגיעה…
בנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריך שה-creator economy הוא שוק שמגלגל כיום כ-250 מיליארד דולר, מספר צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2027. המספרים האלו נובעים מהיקף ההכנסות שמייצרים משפיענים ויוצרי תוכן מייצרים על בסיס המוצרים והמותגים הפרטיים שהם פיתחו. בכל מקרה, המקוריות, היצירתיות והאותנטיות עובדים, והם שווים המון המון כסף.
מותגים כיום לא יכולים להיות אדישים למה שקורה סביבנו, וצרכנים מעדיפים מותגים שנוקטים עמדה, מביאים דעה וגם *פועלים* על בסיס הערכים שחשובים להם. פטגוניה, חברת ציוד הספורט והשטח האמריקאית שהוקמה ידי איבון שווינארד ב-1973 היא אחת כזו.
לצד ההאצה הטכנולוגית שהעולם חווה (בטח בשנה האחרונה), ישנה מגמה הפוכה שהיא גם פועל יוצא ממנה: לעצור את שגעת המסכים, להתנתק מהפידים והנוטיפיקציות, ובעיקר- לדעת ליהנות מהחיים האמיתיים.
זו לא מגמה חדשה, ובאופן מפתיע (?) היא מגיעה דווקא מהחבר'ה הצעירים, כאלו שנולדו לתוך מציאות עשירה בטכנולוגיות ומסכים מכל עבר
זו לא חנות נעליים! מותג הנעליים הברזילאי Veja נוסד על בסיס ערכים של איכות הסביבה, קהילתיות ומחזור. כך למשל, כשהוקמה החברה, המייסדים בחרו לרכוש חומרי גלם טבעיים ישירות מחקלאים שונים בדרום אמריקה (כותנה אורגנית, מוצרי עור שלא עוברים עיבוד מיותר עם כימיקלים ועוד).
