כיצד טכנולוגיה אינה משנה את העולם?
למרות שגם אני נמצא ב"תחום" של שינוי וההשפעות שיש לעולם המשתנה על חברות וארגונים, עדיין יש סוג של Chang Porn מהבחינה שלא מפסיקים לדבר על זה שהכל השתנה והכל עומד עוד להשתנות. כמובן שיש גם אינטרס להרבה מאוד גורמים להטמיע פחד וחשש מפני קצב השינוי, בעיקר על ידי ערעור על רוב הדברים שחברות עושות כיום.
אני חושב שיותר מהשינוי עצמו, חשוב ואפקטיבי יותר לבחון את השינוי בקונטקסט הנכון. הטלפון החכם הפך למסך הראשון של חיינו והוא השפיע מאוד על האופן שבו כולנו חיים, אבל אנחנו עדיין מתעוררים בבוקר במיטה שלא השתנה הרבה מלפני מאות שנים, שותים קפה ויוצאים לעבודה. למרות כל מה שקרה בשנים האחרונות, עדיין רבים לא מבינים את הערך של עבודה מרחוק (למרות שהאנושות הוכיחה בניסוי הגלובלי הגדול ביותר בהיסטוריה שזה אפשרי לגמרי). יש כל כך הרבה שכבות של קונספציות שנטועות עמוק בעבר שעדיין קשה לרבים ברחבי העולם לחשוב ולהשתנות אל העתיד.
כל מי שעוסק בשינוי חייב להבין כמה השינוי הוא מורכב, והוא גם חייב לדעת לתעדף את קצב השינוי. כמה נחרשו הדוגמאות של בלוקבסטר שנפגעה מנטפליקס, נוקיה מהאייפון וקודאק מהצילום הדיגיטלי, אבל אם ננסה לחשוב על דוגמאות נוספות בקנה המידה הזה, לא כל כך פשוט למצוא. במילים אחרות, חברות ענק כן מצאו את הדרך לא רק לשרוד אלא לשגשג ולהתאים עצמן למציאות המשתנה.
אבל אין הכוונה שלא צריך להתרגש משינוי, להיפך. העולם משתנה בדרכים רבות ומגוונות אבל לא הכל משתנה באותו הקצב. אסור לחברות לאבד פוקוס ולהשקיע תקציבים בדיגיטציה, אוטומציה ו-AI מתוך פאניקה של לא להיות רלוונטיים או בגלל מה שהמתחרים עושים, אלא מתוך התאמה בין ההזדמנויות שהשינוי (בעיקר הטכנולוגי) מייצר, לבין ערך עמיתי עבור הלקוחות, כי זה מייעל את העסק, מוזיל עלויות, משפר ביצועים. חברות צריכות לשאול שאלות כמו: איפה הלקוחות שלנו נמצאים? מה מאפיין אותם היום? מה הציפיות העדכניות שלהם? מה עדיין מפריע להם בשירותים ובמוצרים שלנו?, ואיך אנחנו יכולים להשתנות כדי לשפר את כל זה?
נקודה נוספת: חברות שנמצאות במקום מתקדם יחסית מבחינה דיגיטלית וטכנולוגית, יהיה יותר מאתגר לקדם מהלכים מחוללי שינוי וחדשנות, כי רובן יגידו שהן כבר נמצאות במקום טוב ומתקדם, ז"א אין תחושת בהילות ודחיפות (כנראה שבצדק, אגב). אבל אם אותה צורת חשיבה תמשיך ללוות אותה אפילו 5 שנים קדימה מבלי לשמור על ה"שריר" הדיגיטלי-טכנולוגי, הם פשוט ישאר מאחור. בצד השני של הסקאלה, חברות שמבינות שיש אצלן חוב טכנולוגי כלפי הלקוחות וגם עבור עצמן, יעשו בדרך כלל את כל מה שניתן כדי להשקיע בצמצום הפערים.
מה שבנק מסורתי מגדיר כשינוי שונה לגמרי מההגדרה של ניאו-בנק דיגיטלי שקיים רק 5 שנים למושג שינוי.
הבעיה היא, שלא כל החברות מבינות היכן הן נמצאות, גם מהסוג המתקדם וגם מהסוג השני…מודעות עצמאית הופכת ליכולת קריטית עבור חברות בשוק התחרותי.
בהמשך ישיר לנקודה הקודמת, הבעיה שיש לסטארטאפים וחברות טכנולוגיה צעירות היא, שלרוב הן מאמינות שהן יודעות כבר הכל. הן מתמקדות בעיקר בטכנולוגיה אבל שוכחות שבקצה השני יש בני אדם. זה לא נכון לגבי כל חברות הסטארטאפ כמובן, אבל כן לרבות מהן.
שלבים מרכזיים באבולוציה הטכנולוגית – ואיך פירשנו את המושג "שיבוש" בצורה לא מדויקת?
יש נטיה אנושית להתייחס לכל מהפיכה טכנולוגית שקרתה ככזו ששינתה את העולם בין לילה, וזה לא המצב. קחו למשל את המצאת החשמל. זה לא שעם המצאת החשמל אנשים רצו לייצר מכשירים חשמליים כדי להקל על עצמם. אפילו לגבי תאורה חשמלית בבתים, בסבירות מאוד גבוהה שהיו אנשים מאוד חכמים שאמרו: החשמל הזה מעניין אבל אנחנו לא מבינים בשביל מה בדיוק צריך את זה? יש לנו את מי שעובר ומדליק את הנרות ברחבי הבית בכל יום וזה עובד מצוין, אז למה להשקיע עכשיו בהטמעת חוטי חשמל מכוערים ומסוכנים?
זה אומר שבפועל, ברגע שנכנסת לחיינו טכנולוגיה חדשה שהיא באמת בשבת, גם אז לוקח לא מעט זמן עד שהיא הופכת לנחת הכלל, עד שמספיק אנשים מתנסים בה, בודקים את ההזדמנויות שהיא מייצרת, מנסים להבין מה אפשר באמת לעשות איתה, זה לא קורה בפתאומיות. דווקא בשלבים מתקדמים יותר קורים הדברים המופלאים והחדשניים עם כל טכנולוגיה, הדברים שמייצרים תעשיות חדשות שמעצבות מחדש את המציאות (המצאת מעליות חשמליות שמאפשרות לבנות בניינים גבוהים ובכך לעצב מחדש את הסביבה האורבנית.
לא איבדנו שליטה לגבי ארגונים שהם DATA DRIVEN? אני לגמרי בעד להתבסס על דאטה כדי לקבל החלטות עסקיות נכונות ובעיקר מבוססות, אבל לא צריך לקחת את זה לאקסטרים. בהגדרה, דאטה מתארת את מה שקרה (אגב, לא מסבירה למה הדברים קרו….). כפועל יוצא, אי אפשר לבטל רעיון למוצר או שירות שלא קיים כי אין להם דאטה לחזק את הטיעון, כי המוצר לא קיים…אולי עדיף להגיד: אנחנו IDEA & CREATIVE DRIVEN, ז"א אנחנו מקבלים החלטות על בסיס קבוצה של אנשים מוכשרים ויצירתיים שמעלים רעיונות, חלקם יעבדו, רובם לא, וכן ננסה לאשש את רעיונות על בסיס דאטה, אבל הסיפור האמיתי יהיה – הרעיונות.
לחשוב מחדש על AI
למה אני אומר "לחשוב מחדש" על משהו שנתפס כחדש בעצמו? כי בדיוק כמו בשלל הכרזות טכנולוגיות ודיגיטליות מהעבר, יש נטיה מופרזת להסתער קדימה במקום לעצור לרגע, לנסות ולהבין את התמונה הגדולה ואיפה אנחנו בתור ארגון/מותג משתלבים בהזדמנות הזו. מה אני כן חושב?
אני מאמין שחשוב מאוד להיות סקרנים לגבי AI וההשלכות שלה, אבל שייקח יותר זמן ממה שחושבים לגבי הטמעות ושימושים פרקטיים בשטח, אני מאמין שמדובר בטכנולוגיה שללא כל ספק תהיה לה השפעה מאוד רחבה על העולם שלנו.
אני חושב שרוב הארגונים ממש לא בשלים כרגע לענות על שאלות שקשורות לטכנולוגיה, בראש ובראשונה: איזה ערך הטכנולוגיה יכולה לספק לנו וללקוחות שלנו?
לדעתי חברות רבות חושבות בפרספקטיבה טקטית: "נשיק בוט שאמור לעזור בשירות הלקוחות", או – "נייעל תהליכים תפעוליים" במקום לחשוב אסטרטגית ורחב על האופן שבו הטכנולוגיה אמורה ויכולה לתרום לארגון…
לדוגמה:
חברות רבות שואלות כיצד ניתן לשלב בינה מלאכותית (AI) בתהליכי גיוס עובדים, הערכה ומתן משוב. אך במקום לחשוב על העברת תהליכים אלו לידי AI בלבד, כדאי לשקול כיצד ניתן לשדרג אותם באמצעות יצירתיות אנושית ולרתום את הבינה המלאכותית ככלי תומך. למשל, AI יכול לסכם ולאגד את כל המשוב שניתן לעובד, כך שהמפגש עצמו יתמקד ב-100% במתן פידבק איכותי, ממוקד ופרודוקטיבי.
לאחר מכן, הבינה המלאכותית יכולה להפיץ את התובנות הרלוונטיות לגורמים בארגון ואף לסייע לעובד ליישם תכנית פיתוח אישית – בהתבסס על מתודולוגיות מקצועיות שהארגון מגדיר מראש, ולא על יוזמות של AI עצמו. כך, במקום להחליף את המרכיב האנושי, הבינה המלאכותית משמשת כמנגנון תומך שמייעל את התהליך מבלי לפגוע באיכותו.
אני כן מאמין שהטכנולוגיה יכולה (וכבר עושה) לעצב צורות חשיבה חדשות, היא ללא ספק תאתגר לא מעט הנחות יסוד וקונספציות ואפילו קריטריונים שלפיהם אנחנו מקבלים החלטות עסקיות כיום, אבל כדי להפיק את המקסימום צריך רגע לעצור ולקחת צעד אחורה כדי להתבונן על המציאות בהסתכלות רחבה יותר, ולשאול יותר שאלות מאשר לקבל החלטות, כרגע.
אגב, אפילו ברמת מחקרים ודו"חות, אני לגמרי מבין מדוע הם מעניינים ומאוד קשה שלא לצלול פנימה לנתונים ולתובנות, אבל מצד שני – הם נעשו על פרק זמו מאוד קצר יחסית שבה הטכנולוגיה נגישה לכולנו. תחשבו על דוחות שמנתחים את העבודה ההיברידית. לא עושים מחקר כזה חודשיים לתוך המגמה, אלא שנתיים אחרי לפחות, כי אז אפשר באמת להבין כיצד התופעה השפיעה ואיך היא נראית ומעוצבת אחרי תקופה.
ההמלצה שלי: פשוט תתנסו, בכמה שיותר כלים. תשאלו שאלות סביב נושאים שאתם ממש חזקים בהם, ומנגד תשאלו שאלות סביב עולמות תוכן ונושאים שאין לכם מושג לגבם, תנסו להבין עד כמה הוא מדייק או טועה, איפה הוא חזק יותר ואיפה פחות.