קודם נתחיל בהגדרת המושג, וכדאי לכל מי שעוסק בשיווק להכיר: ריטייל מדיה היא שוק מדיה שנמצא בבעלות הקמעונאים (כשם קוד, כי למעשה. מדובר בכל גוף שיש לו מדיה בבעלותו, אבל כזה שמהווה מקום מפגש בין מותגים לבין קונים).
דוגמה טובה ודומיננטית היא אמזון: כבר היום אמזון מייצרת הכנסות אדירות ממכירת מדיה בבעלותה למותגים, קמעונאים ועסקים שמבינים שאמזון היא ״כיכר השוק״ של העידן הדיגיטלי וככזה, כדאי להם לפרסם שם כדי למשוך לקוחות.
מדובר בשוק עם פוטנציאל עסקי עצום! ולאחרונה במיוחד מתעוררים קמעונאים, מותגים ובעלי הפלטפורמות להבנה שהם חייבים להיות חלק מהמשחק ושהוא צפוי להשפיע דרמטית על מקורות ההכנסה שלהם כמו גם על עולם השיווק הדיגיטלי.
רק כדי לסבר את האוזן, ההערכות מדברות על שוק שצפוי לגלגל כ-100 מיליארד דולר עד סוף 2025.
נקודות/שאלות חשובות:
- חשוב לציין שריטייל מדיה בפני עצמה היא לא דבר חדש, קמעונאים מוכרים מדיה בבעלותם כבר המון שני. מה שכן מהווה תפנית ובעיקר הזדמנות היא החיבור ה״חכם״ שנוצר במפגש בין הרים של דאטה צרכנית (מי קנה, מה ומתי) לבין כלי ניהול מדיה דיגיטלית. הגביע הקדוש של הריטייל מדיה הוא הדאטה על הצרכנים, דאטה מאוד יקרה מבחינת השווי העסקי שלה, ולכן ברור מדוע דווקא הסוג הזה של המדיה נחשב לאטרקטיבי כל כך.
2. נשאלת גם השאלה כיצד השוק החדש הזה ישפיע על ניהול תקציבי השיווק והפרסום הדיגיטלי של המותגים? בין אם הם מנהלים אותם בעצמם או שסוכנויות מדיה עבור המותגים, כניסה של ערוצים חדשים שינגסו בעוגת הפרסום הדיגיטלי, תשפיע על גופי מדיה אחרים, שירגישו ירידה בתקציבים, ושאלה חשובה נוספת: כיצד זה ישפיע על המודל המוכר של סוכנויות המדיה שעיקר ההכנסות מבוססות על אחוזים מהמדיה הנרכשת?
- סוגיה חשובה נוספת- פרטיות ורגישות משפטית: כולנו מכירים את השינויים הדרמטיים שחלו בשנים האחרונות בנושא הפרטיות. לא רק המודעות הצרכנית עלתה, אלא גם המגבלות הרגולטוריות ואפילו ההגנות מצד גופי הטכנולוגיה. כל אלו מייצרים אתגרים לא מעטים הן עבור בעלי המדיה הקמעונאית וכמובן עבור המותגים המפרסמים שיצטרכו להיות מאוד מדויקים ושקופים לגבי השימוש בדאטה הסופר ממוקדת הזו.