בשבוע שעבר ביקרתי קרובת משפחה בבית החולים. לצערי אני מכיר יחסית טוב את האזורים השונים במבנה, ובכל זאת, בניסיון להגיע למחלקה הספציפית נזכרתי שוב כמה חווית המשתמש במקום מהווה אתגר מתסכל.
מערכת השלטים, החיצים, ההסברים ובעיקר הנגישות פשוט לא טובים, ויש לי חוש התמצאות די טוב במרחב…..דווקא במקום כזה, שבשונה מתחנת רכבת או קומפלקס אחר מתאפיין ברגישות גבוהה יותר, צורך המשלב דחיפות, לחצים, דאגה ועוד – היכולת להתמצא במרחב בקלות מהווה ערך עליון וחשוב לדעתי…יש איפה להשתפר.
ואז הגעתי למחלקה המיוחלת. גיליתי שם את הרובוט הזה שחנה בעמדת טעינה. מן הסתם הוא משך את תשומת הלב שלי וניסיתי לחקור את הצוות לגבי תפקידו במחלקה. הם לא ממש "זרמו" עם הסקרנות שלי והייתי צריך לחפור עמוק כדי להבין מהם במה מדובר. הגעתי לאתר של החברה והבנתי שמדובר במערך שלם של שירותים טכנולוגיים ודיגיטליים של חברת teladochealth שמייצרת ומשווקת כלים שאמורים לסייע למשפחות של חולים לתקשר איתם מרחוק.
זאת אומרת שהרובוט אמור לטייל ברחבי המחלקה, ועם חיבור מרחוק בני המשפחה יכולים לראות ולתקשר עם החולה, במצבים שזה לא מתאפשר.
אבל, מה שציער אותי לשמוע מאחד הרופאים זה שהרובוט לא ממש בשימוש. על פניו נשמע כמו משהו חשוב שיכול לסייע למאושפזים שלא מתאפשר להם לפגוש פנים אל פנים את כל בני המשפחה, קחו למשל את הצורך הזה בתקופת השיא של הקורונה, ובכל זאת – הרובוט פשוט מחנה שם ללא שימוש….במילים אחרות, כלי טכנולוגי שברור שהושקעו בו המון מחשבה ושעות פיתוח, ובשורה התחתונה עומד לו דומם במחלקה חסר מעש.
נשאלת גם השאלה: עד כמה מוצר כזה רלוונטי ואיזה ערך הוא מייצר בעידן שבו לכל אחד/ת יש סמארטפון ביד באמצעותו ניתן לקיים שיחות רגילות או ווידאו….?