קטגוריות
דיגיטל השראה רוצים שינוי?

מודל הסטודיו כתשתית ליזמות ולחדשנות

לפני מספר שנים גיליתי פרויקט שמאוד הרשים אותי: סוכנות הדיגיטל האמריקאית Huge (למי שלא מכיר, כדאי כי הם עובדים עם שלל מותגים בינלאומיים מובילים והם סופר מעניינים בפני עצמם) הבינה שאם היא רוצה להציע שירותי ייעוץ לחברות קמעונאיות, אז היא חייבת לפתח יכולות משלה בתחום, במטרה להציע את השירות המקצועי והמבוסס ביותר ללקוחות שלה.

אז איך סוכנות דיגיטל בונה לעצמה יכולות קמעונאיות? היא הקימה באחד מסניפי המשרד שלה בית קפה, שכל כולו מעבדת ניסויים. בית הקפה התפתח מאז, אבל המטרה המקורית היתה ליצור רצפת מכירה פיזית אמיתית, ז"א כזו שתקבל לקוחות אמיתיים שנכנסים מהרחוב, תוך כדי ניסוי מתמיד של טכנולוגיות חדשות שהם פיתוח בסוכנות, חיבור בין הפיזי לדיגיטלי, תשלום במובייל, השפעות של עיצוב וטכנולוגיה על חווית הלקוח ועוד.

אותו מהלך מאוד הרשים אותי כי הוא משלב בעיני חשיבה עסקית מאוד בריאה וחכמה, וזאת למרות ההשקעה האדירה הנדרשת של משאבים "רק" כדי ללמוד על בשרם את האתגרים שקמעונאים מכירים היטב מהיום יום.

אם לוקחים את זה צעד קדימה לעולם היזמות והסטארטאפים, לכולנו ברור עד כמה כל מיזם חדש הוא הימור אחד גדול. אחוזי המיזמים שהופכים בסופו של דבר מרעיון לחברה פעילה שמסוגלת להתקיים כלכלית נמוכים מאוד, ועדיין- רבים מנסים וכמובן שימשיכו לנסות, ובצדק! כי כשזה עובד, זה יכול לשנות חיים.

כשלוקחים את הרצון לחדש ולייצור גם לחברות ולמותגים הגדולים, האתגרים הם לפעמים רבים יותר כי יש פעילות קיימת שאותו מיזם יכול להשפיע עליו, זאת מעבר להשקעות במשאבים יקרים שיכולים באותה הקלות להיות מופנים לחיזוק הקיים, או במילים אחרות: למה להסתכן עם השקעות בניסויים במקום פשוט לכוון את המשאבים לחיזוק מה שכבר עובד?



מודל הסטודיו

אבל, מה אם היה קיים מודל אחר, כזה שהיה מצמצם למינימום האפשרי את רמת הסיכון? למעשה, בכלל לא מדובר בקונספט חדש. הוא נקרא פעם גם "מעבדת חדשנות", מה שזכה לבאזז מאוד גדול לפני כשנתיים שלוש: כל ארגון הקדיש חדר או משרד פינתי לטובת הנושא וקרא לו "מעבדת חדשנות", עם עיצוב מגניב ואוסף גאדג'טים כדי שייראה אמיתי. בפועל, כמה מאותם ארגונים ייצרו ערך אמיתי מאותן מעבדות….?

אבל המטרה נותרת זהה: סטודיו מוצרי הוא תשתית שאמורה לאפשר לכל יזם (פרטי/ארגון גדול) לנסות ולפתח את הרעיון למוצר או לשירות עובד, תוך כדי הישענות על ידע, ניסיון, אסטרטגיה וחשיבה שמגיעים ממקור חיצוני, כזה שמתמחה בהוצאה לפועל של תהליכים שכאלו. זה גם היתרון היחסי של מודל הסטודיו, שבזכות ריבוי התהליכים שהוא מלווה צובר עם הזמן יותר ידע וניסיון פרקטי על התהליך האופטימלי של ביצוע תהליכים שכאלו.

אז מה ההבדל בין סטודיו לבין כל סוכנות חדשנות/דיגיטל/קריאייטיב?

זאת שאלה טובה מאוד. רבים יגידו שאין פה משהו חדש כי כמעט כל ארגון כיום מתנסה בפיתוח מוצרים חדשים, תוך הישענות לרוב על שותפים חיצוניים המתמחים בחלק ספציפי של התהליך (אסטרטגיה, עיצוב, פיתוח….). לדעתי מודל הסטודיו יכול להציע מספר יתרונות יחסיים:

א. סטודיו בהגדרה היא פעילות חיצונית לכל ארגון או סטארטאפ, כזה שאמור להציע את כל ה-360 לתהליך יזמות, ולא רק חלק אחד ממנו, תוך כדי נטרול חוסר האוביקטיביות (ובתכלס זה אומר: להגיד בפנים של המנהלים שמובילים את התהליך מה לא עובד או מה הבעיה האמיתית הקיימת, ולא להתחבא מאחורי הסכם עבודה שהופך רבים להיות Yes Men).

ב. להבדיל מתהליך חדשנות או ניסוי פנים ארגוני, גם אם הוא מסתמך על שותפים חיצוניים, סטודיו יכול להגיע לרמת אפקטיביות גבוהה שתאפשר מספר רב של ניסויים כאלו במהלך השנה, תוך אימוץ תהליכים מהירים, מה שיאפשר לחברה או ליזם מספר חלופות או תהליך אחד מתמשך שיפיק באותו פרק זמן ערך גדול ומגוון יותר.

ג. פוקוס: מודל הסטודיו יכול לבחור להתמקד ולהתמחות בורטיקל עסקי (=פניננסים/קמעונאות) או לחילופין בסגמנט צרכני (=דור ה-Z), התמקדות שללא ספק תביא את הסטודיו להבנה ולהתמקצעות גבוהים יותר בתחום המיקוד ובכך להציע ערך גבוה יותר ללקוחות הסטודיו. הנה דוגמה לסטודיו שמתמחה בגיל השלישי, והנה סטודיו שמתמחה ביצירת קהילות וטכנולוגיות חדשות סביב אותן קהילות. 

ד. תהליך, לא פרויקט: להבדיל מתפיסה פרויקטלית של סוכנות קיימת (ולא משנה איך יקראו לזה, בסוף עצם המודל של סוכנויות קיימות מבוסס על הגדרת מסגרת עבודה ברורה וקשוחה, ולכן גם מידת הגמישות היא מוגבלת עבור הלקוח…), המודל של סטודיו הוא תהליכי ולא פרויקטלי. המטרה היא שוב לסייע ליזם להגיע בדיוק ללב הרעיון ולפתח אותו משם לפעילות עסקית, גם אם זה אומר להשקיע יותר, לעבוד יותר, לתת יותר מעבר למה שכתוב בהסכם שעליו הארגון חתם ולא זוכר אפילו מה הוא כולל…..

מה שהרבה יזמים שפועלים "לבד" מגלים לאורך הדרך הם אתגרים, מהמורות וקשיים שלרוב מובילים לסגירת הפעילות, כי באמת של החיים רוב המיזמים לא מצליחים. להבדיל, סטודיו לא אמור למנוע מאותו יזם להשקיע את כל כולו בתוך התהליך והרעיון, אבל כן לסייע לו לזהות את רוב הכשלים והמחסומים שהוא צפוי/עלול לפגוש בדרך, ולנטרל אותם כמה שיותר מוקדם בתהליך כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה.

ה. מאז ימי "מעבדות החדשנות", הטכנולוגיה התפתחה לרמה שהרבה יותר קל כיום לבצע ניסויים, בדיקות ותהליכים מהירים וזולים יותר. החל מלרכוש שירותים מהירים וזולים בפייבר, דרך בניית אתרים ונוכחות דיגיטלית ב-WIX, ועד פתיחת חנות און ליין בשופיפיי דרך הנייד. לכן, הזמן הנוכחי הוא כנראה הטוב ביותר לייצר או להיכנס לתפיסת הסטודיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *