כמו רבות ורבים מכן/ם שחיפשו אטרקציות ובילויים עם הילדים במהלך הקיץ, שמחתי לקבל המלצה על מוזיאון "אנו" מוזיאון העם היהודי החדש בתל-אביב (צמוד לאוניברסיטה). לאחר כעשור של תכנון ובניה נפתח המוזיאון מחדש, והוא נחשב למוזיאון היהודי הגדול בעולם!
אני חייב לשים את זה על השולחן: כשמספרים לילד הממוצע שעומדים לבקר במוזיאון ועוד כזה שמתמקד בעולם היהודי, איך נאמר? ההתלהבות לא בשמים. אומרים שתמונה שווה לאלף מילים, אבל חוויה שווה למשהו שקשה לתאר, וזה בדיוק מה שקיבלנו – חוויה!
בחרתי להתמקד בסיכום הזה באספקט הדיגיטלי, או יותר נכון בשילוב החכם והרוחבי שהמוזיאון עושה עם טכנולוגיות דיגיטליות וההשפעה שלהן על החוויה האישית שלי ושל משפחתי:
בכניסה לאולם הראשי, עם הסדרת אישורי הכניסה (בגלל התקופה, נדרש רישום מראש דרך האתר), שמתי לב לעמדה הבא שבאופן טבעי משכה לי את תשומת הלב:
אז ברור שהייתי חייב לבדוק את זה יותר לעומק, ורכשתי ב-15ש"ח את ערכת הצמיד:
הערכה כוללת ספרון עם מידע, משחקים, חידות ועוד, אבל כאמור – מה שבאמת עניין אותי הוא הצמיד ומה אפשר לעשות איתו:
מדריך נחמד שעמד בכניסה הפנה אותנו לעמדות הזיהוי של הצמיד, בהן למעשה נרשמים עם הפרטים האישיים, מצמידים את הצמיד לעמדה וכך אפשר לאסוף (דיגיטלית) תכנים שונים שעוד נפגוש ברחבי המוזיאון:
אני יודע שבפארק של וולט דיסני בארה"ב עושים שימוש בצמיד שלוקח את הקונספט הזה כמה צעדים קדימה, ובנוסף ליכולת לאסוף תכנים דיגיטליים של החוויה (תמונות מעמדות צילום במתקנים השונים), הוא גם משמש כאמצעי תשלום, מה שמאפשר למבקרים להסתובב בלי ארנק ולרכוש מזון, משקאות ועוד ללא ארנק.
התחנה הראשונה (והסופר מומלצת! במיוחד לילדים) היא תערוכת הגיבורים. אני מצטט ישירות מהאתר של חברת Faza שהפיקה את התערוכה: "תערוכת ״גיבורים״ היא חווית למידה אינטראקטיבית לילדים המציגה את גיבורי וגיבורות העל היהודים לאורך ההיסטוריה. על מנת לעורר ילדים, והוריהם, למחשבה מחודשת על גבורה, גיבורים, הערצה והערכה. התערוכה נוצרה מתוך מחשבה קריאטיבית, ותוכנית משותפת עם צוות בית התפוצות ובמטרה לתת מענה לקהל היעד – ילדים בגילאי 6-12".
תערוכת הגיבורים היא למעשה אולם שמחולק לאזורים לפי תחום (מדע, פילוסופיה, אופנה, ספורט, ספרות…), בכל אזור פעילות אינטראקטיבית המותאמת במיוחד עבור ילדים המתמקדמת ביהודים ויהודיות מוכרים מההיסטוריה באותו התחום. רוב התחנות כוללות טכנולוגיות דיגיטליות שנועדו להעביר את התוכן לילדים בצורה חוויתית וחדשה.
אחד מהתחומים שהכי קל להעביר באמצעותו את החוויה הדיגיטלית הוא – הספורט. תחנות רבות מצוידות ב- XBOX KINECT, מכשיר שמצויד בחיישנים ומאפשר לו לזהות תנועה של הילד/שחקן (במקור נועד לשימוש אינטראקטיבי במשחקי קונסלת המשחקים). בעמדות שהתמקדו בספורט, הציגו את הסיפור של הספורטאים והספורטאיות היהודיים דרך הפעלה פיזית של הילדים: חתירה, קפיצה, אגרוף: בעמדות הללו קריינות שמלווה את התחנות מתארת את ההישגים של אותם ספורטאים ובמקביל, על הפעילות מול החיישנים.
בעמדה הזו מוצג "ספר" עליו מוקרן מלמעלה הסיפור שלמעשה מוצג כווידאו אינטראקטיבי: הילד לוחץ על המקומות הרלוונטיים והסיפור מתקדם ומתפתח בהתאם, בעזרת חיישני תנועה שמזהים את הבחירה שלו:
אבל, החוויה הדיגיטלית ממש לא הסתכמה רק בתערוכת הגיבורים, אלא מלווה כאמור את האגפים האחרים של המוזיאון. בקומה שמתמקדת בתקופה המודרנית יותר של העם היהודי, מצאנו את השימוש המדהים בטכנולוגיית מציאות מדומה (VR) כדי להסביר ולהציג את תחום השפה. זה מסוג הדברים שאי אפשר לצערי להעביר פה בסיכום, אבל אשתף שאחרי שחבשתי את הקסדה, מספיק שהפניתי את הראש ומיקדתי את המבט מאחת מהאפשרויות בתפריט הוירטואלי, ותוך שניות בודדות נטען סרטון תלת מימד שהציג שיר, סיפור על הנושא הנבחר.
באזור שהתמקד בתחום האמנות (בהקשר היהודי כמובן), מצאתי מיצג שכולו עטוף במסכים ומקלדות בצדדים. המבקר מוזמן לבחור את האמן/ית היהודי/ת ולקבל עליהם מידע, ולבסוף בתנועה להעביר את הכרטיסיה לחלק העליון של המיצג וליהנות מויז'ואל מדהים ששוב, עובר פחות טוב בתמונות…
הבטחתי שאחזור לשימוש בצמיד הדיגיטלי. הנה שתי דוגמאות ל"איסוף" חוויות באמצעותו:
הדוגמה הראשונה: כורסא שממוקמת מול מסכי לד ענקיים, ואליה מחובר מסך מגע שהציג תפריט תכנים לבחירה. בצד האחר עמדת הצמדה של הצמיד המואר באור כחול, עם הזמנה פשוטה לשבת וליהנות ואז "לקחת" את החוויה הביתה:
דוגמה נוספת קשורה לעולם תוכן שאני מאוד מתחבר אליו: קולינריה (יהודית):
תראו איזו דרך מגניבה וחכמה להעביר תכנים שקשורים לעולם העשיר והמגוון של קולינריה יהודית. מעבר לשאלה המתבקשת: האם יש דבר כזה בכלל? העמדה בנויה ממסך ענק ומקדלת מגע ענקית גם כן. המבקר מוזמן לבחור את סגנון האוכל המועדף אליו, ומשם לבחור אפילו מנה ספציפית. תנועת ווידאו מהירה מציגה את המנה, ובלחיצה אפשר לעבור למתכון שמוצג לא רק כווידאו, אלא גם עם בקשה מהמבקר עצמו לעקוב אחר ההוראות ולהכין, וירטואלית את המנה בעצמו.
אחרי בחירת המנה, מוצגים הפרודוקטים שלה, ועל המקדלת רשימת המכולת ואחרי זה- שלבי ההכנה בפועל. ופה זה מתחבר לצמיד: אפשר להצמיד לעמדה ולקבל לינק עם כל המתכונים שבחרתי/התנסיתי איתם, כולל רשימת המצרכים הנדרשים:
שתי דוגמאות נוספות ואחרונות, מתקשרות לתחום הבידור היהודי:
בחדרון שמעוצב ממש כמו מועדון סטנד-אפ, אפשר לשבת על כיסאות עץ ולצפות במגוון קומיקאים ישראליים שנדמה שהם ממש עומדים על הבמה הקרובה ומשתפים בבדיחות שלהן.ם. היופי הוא שבמקום להציג אותם "סתם" עם מסך גדול, הם מוקרנים על מסך זכוכית דמוי הולגרמה, מה שגורם לזה להיראות כאילו הם ממש נמצאים שם!
אזור אחר התגאה בשלל האמנים והאמניות היהודיים שאינם ישראליים. אחד מהם הוא ג'רי סיינפלד, שזכה להרבה כבוד עם שחזור של דירת הרווקים המפורסמת מהתכנית המיתולוגית שלו. השוס הוא אזור שמדמה את דלת הכניסה שלו, ובכל פעם שפותחים ועוברים דרכה חיישן מזהה את התנועה ומשמיע מהרמקול קולות ואמירות של דמויות מפורסמות מהתכנית. הטובה שביניהן, מוכר למי שעקב אחרי התכנית היא: "הלווו ניוווומן!" המפורסמת. אגב, אם מתבוננים דרך העינית שבדלת אפשר ממש לראות דמויות שונות שמחכות לג'רי שיפתח ויזמין אותם פנימה…
מיותר לציין שהחוויה מאוד הרשימה אותי, ולכן חיפשתי להגיע למי שמנהל את תחום הדיגיטל וחווית הלקוח במוזיאון, ודרך בדיקה מול קולגות שמחתי להגיע ולהכיר את עינת שרון, מנהלת תחום הדיגיטל של המוזיאון. היא סיפרה לי ארוכות על שיתוף הפעולה המעמיק עם גורמים נוספים בתוך ומחוץ למוזיאון, על העבודה עם האוצרות כמו גם חברות חיצוניות שסייעו בתרגום החוויה למשהו עדכני ואחר, והם אכן הצליחו בזה.
חווית הדיגיטל שהמוזיאון מציע לא מתחיל ונגמר בצמיד או בטכנולוגיות השונות, אלא מושתתת גם על אפליקציה מאוד עשירה שמזמינה את המבקרים ליהנות מהדרכות אודיו מגוונות. אותי הרשימה העובדה שבמוזיאון השכילו למנף את הנכסים הפיזיים (שלטים, מדריכים מודפים) כדי לעודד הורדה ושימוש של האפליקציה, משהו שנראה פשוט ובסיסי אבל להפתעתי לא הרבה ארגונים ומותגים עושים זאת:
לסיכום: מדובר בחוויה נהדת שמעבר לתוכן העשיר והמגוון שהיא מציעה, מוצגת בצורה יוצאת דופן, עדכנית ומעוררת השראה (עם ובלי קשר לאלמנטים הדיגיטליים).
אוסיף נקודה אחרונה שחשבתי עליה ממש ביציאה מהמוזיאון:
כל מבקר מקבל מדבקה עגולה וצבעונית בכניסה. לא שמים לב לזה כשנכנסים אבל ביציאה זה מאוד בולט, אלפי מבקרים הדביקו את המדבקה שקיבלו על שלטים, עמודים ואפילו על שער הכניסה, מה שמייצר פסיפס צבעוני ובולט שמעיד על כמות המבקרים הענקית שהייתה במקום. הצעה: היה יכול להיות ממש מעניין לקחת את הדבר הזה ולהמיר אותו למשהו דיגיטלי גם כן 🙂 בקיצור: לכו לבקר!
