אמזון ללא ספק מובילה את שוק המסחר המקוון בארה"ב, אבל כשמדובר בשוק ה"מכולת" (AKA grocery) היא נמצאת הרבה הרבה מאחור. גם אם משלבים את רשת הול פודס שהיא רכשה תמורת 13.7 מיליארד דולר ב- 2017, נתח שוק ה-grocery שלה בארה"ב עומד על כ-2.4% בלבד.
להבדיל, מובילת הטבלה והמתחרה המרה וואלמרט מחזיקה בנתח שוק של כ-18%, בזמן שמתחרים רבים ומגוונים סמנו את שוק ה-grocery כמנוע צמיחה אטרקטיבי. חלק מהתחרות מגיעה מרשתות קמעונאות גדולות כמו קרוגר, טרגט ואחרות, אבל גל חדש וטכנולוגי יותר מנסה ליישם מודלים עסקיים אלטרנטיביים, המבוססים על יכולות דיגיטליות אבל גם מערכים לוגיסטיים כמו "חנויות רפאים".
בשישי קראתי למשל כתבה מרתקת במוסף "הארץ" על חברת Yango Deli, שנכנסה לארץ בדיוק במודל שכזה, ועם הבטחה צרכנית שקשה מאוד להתחרות בה: המשלוח אצלכם תוך 15 דקות!
ויאנגו היא רק שם קוד לשלל חברות בינלאומיות שמייצרות פעילויות בערים הגדולות ומציעות סוג חדש של מסחר וצריכה.
המושג שהתייחסו אליו בכתבה הוא Q Commerce, על שם קוויק=מהירות. כולן מבטיחות משלוח מהיר תוך פחות מ-15 דקות, וכדי לעמוד בהבטחה הזו הם פורסות רשת חנויות אפלות, שהן למעשה מרכזים לוגיסטיים זעירים ממש במלפס הרחוב, שאינם מקבלים קהל. שליחי החברות הללו מגיעים בזה אחר זה לפתח המרכז הלוגיסטי עם האופניים, קטנוע או אפילו קורקינט חשמלי, מצוידים בארגז משלוח ממותג ולפי אלגוריתם שקובע את סדר המשלוחים ואת סוגם, גם נקבע אפילו סדר איסוף המוצרים בתוך המחסן, כך למשל בקבוקי שתייה יאספו בסוף בגלל משקלם.
בשורה התחתונה, חשוב להבין שמדובר במסחר אבל גם בצרכנות מסוג חדש שכן אפשר להיות עם הילדים בגינה הציבורית ופשוט להזמין לגינה חטיפים או מזון בלחיצת כפתור, והמשלוח יגיע כאמור תוך דקות ספורות. ז"א גם מה מזמינים מבחינת הכמות ובצורה משלימה גם המהירות.