האם אתם רוצים הצעות פרסונליות מחברת התעופה? ממש לא. כולנו רוצים כרטיסים במחיר הגיוני (לא אומר אפילו – נמוך), לבחור את מקום הישיבה (בלי צורך לשלם על כך), לקבל הודעות אם יש דיליי וכן – שהשירות יהיה אדיב ואכפתי, בטח כשהמזוודה לא הגיעה…
מדוע סארבקס מזהה ירידה ברכישות של הלקוחות החוזרים, בזמן שאפליקציית התשלומים והנאמנות שלה נחשבת לבנק קטן? בעשור הראשון לאחר השקת תכנית הנאמנות (2001-2011), כ-10 מיליארד דולר שולמו דרך האפליקציה, מאז לקוחות החברה טוענים ומשתמשים בכ-10 מיליארד דולר בכל שנה!, מה שמהווה כ-25% מהמחזור השנתי של הרשת כולה. מה האיומים על הרשת ומה היא צריכה לעשות כדי להתמודד איתם?
בנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריך שה-creator economy הוא שוק שמגלגל כיום כ-250 מיליארד דולר, מספר צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2027. המספרים האלו נובעים מהיקף ההכנסות שמייצרים משפיענים ויוצרי תוכן מייצרים על בסיס המוצרים והמותגים הפרטיים שהם פיתחו. בכל מקרה, המקוריות, היצירתיות והאותנטיות עובדים, והם שווים המון המון כסף.
באיזה שלב הנורמה של השקת מוצרים חצי אפויים הפכה למקובלת והגיונית? ממכוניות חשמליות שחלק מהפיצ'רים עדיין לא זמינים (טסלה), דרך משחקי מחשב שמשיקים משחקים במחיר מלא (ויקר), ואומרים בגלוי שמדובר בגרסת אלפא עם באגים שיטופלו בהמשך, דרך סמארטפונים שהפכו את חוסר המוכנות לנורמה מקובלת, אבל השיא הם כאמור מוצרי ה-AI שבינם לבין שקיפות מלאה על מוכנות המוצרים, לפחות ברמת התכולה והיכולות שמוצגות על ידי היזמים עם ההשקה, הוא מקרי בהחלט.
עבור רבות מהחברות הגדולות בעולם, מהפיכת ה-AI היא לא עוד טרנד, אלא שינוי מהותי ודרמטי באופן שבו הן יעשו עסקים החל מהעתיד הקרוב, ולכן מדובר בהשפעה (ובהזדמנות) שלא ניתן להתעלם ממנה. כפועל יוצא, הנהלות של החברות הגדולות ביותר בעולם מגבשות אסטרטגיות ונוקטות צעדים כדי להבטיח שהן מוכנות לשינויים הצפויים, עד כמה שניתן.
מותגים כיום לא יכולים להיות אדישים למה שקורה סביבנו, וצרכנים מעדיפים מותגים שנוקטים עמדה, מביאים דעה וגם *פועלים* על בסיס הערכים שחשובים להם. פטגוניה, חברת ציוד הספורט והשטח האמריקאית שהוקמה ידי איבון שווינארד ב-1973 היא אחת כזו.
נכון שכרגע, מגמת ה-Live Shopping מהווה רק אחוז נמוך מסך הקניות הדיגיטליות (כ-14% בארה״ב), אבל המספרים נמצאים בעליה, ולפי מחקר ששיתפה דיסני העולמית: כ-75% היו מעדיפים פרסומת אינטראקטיבית בזמן הצפיה בטלויזיה, במקום פרסומות ״רגילות״, בטח אם המסרים היו פרסונליים.
בהסתכלות גלובלית, כ-2 מיליארד בני אדם נולדו בין השנים 1997 – 2012, קבוצת גיל שמוכרת יותר כ: דור ה-z. בארה״ב ובבריטניה בלבד, דור ה-z מייצג כחמישית מהאוכלוסיה, בזמן שבניגריה ובהודו, בני דור ה-z עוקפים במספרם את הדורות המבוגרים יותר.
בשידור ה-UNBOXING החי שהתקיים השבוע, הוצג מכשיר ה-rabbit1. התייחסתי למכשיר הזה בחודשים האחרונים, כי יש בו משהו שלפחות אותי מסקרן מאוד, יותר מאשר המכשירים האחרים.
לצד ההאצה הטכנולוגית שהעולם חווה (בטח בשנה האחרונה), ישנה מגמה הפוכה שהיא גם פועל יוצא ממנה: לעצור את שגעת המסכים, להתנתק מהפידים והנוטיפיקציות, ובעיקר- לדעת ליהנות מהחיים האמיתיים.
זו לא מגמה חדשה, ובאופן מפתיע (?) היא מגיעה דווקא מהחבר'ה הצעירים, כאלו שנולדו לתוך מציאות עשירה בטכנולוגיות ומסכים מכל עבר
