המושג job to be done מתייחס לגרעין הצורך הצרכני ובעצם שואל: מה הלקוח *באמת* צריך? השכרת סרטים מתוך חנות מושקעת, או משלוח סרטים בדואר, ואפילו סטרימינג של תוכן און ליין הם האמצעי ולא ה-job to be done. ההחלטה לרכוש רכב עם מנוע בנזין או רכב חשמלי הוא לא ה-jtbd בעולם של תחבורה שיתופית…
האם אצלכן.ם קיים צוות או אפילו פונקציה אחת שמתמקדים בעתיד? איך אתם משלבים חיזוי באסטרטגיה ובפעילות היומיומית? איך אתם מעודדים את העובדים לבטא את העתידן הפנימי שבהם? הבסיס הקריטי לפונקציה ואפילו תפיסה שכזו, היא לא ליצור דוחות חזון שעמוסים שאיפות ושאפתנות, ולא קשורים כלל לפעולה אסטרטגית, אלא דווקא בזמנים בהם ניהול פעילות עסקית נהיה יותר ויותר מאתגר ומורכב, חיזוי וזיהוי טרנדים חייבים לעבוד בשיתוף מלא והדוק עם צוותים עסקיים וכמובן ההנהלה כדי ליצור תרחישים מונחי-נתונים שיסייעו למנהלות ולמנהלים לקבוע אסטרטגיה ולהשקיע בעתיד.
כמי שעסק והוביל תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית במשך שנים רבות, למדתי המון לגבי העובדה שבכל ארגון ההגדרה היא מעט שונה, ולמרות שעצם האזכור של המושג "טרנספורמציה דיגיטלית" היום גורמת לאנשים לצקצק ולגלגל עיניים, הצורך עדיין חי וקיים, עם זנב ארוך של ארגונים, חברות ותעשיות שממש לא נמצאות במקום הראוי מבחינת אימוץ יכולות דיגיטליות. כמו מונחים רבים בשימוש נרחב, "טרנספורמציה דיגיטלית" הפכה למונח כללי שמשמעותו שונה עבור אנשים שונים. זו בעיה. טרנספורמציה דיגיטלית חיונית לארגונים לא רק כדי להתחרות אלא כדי לשרוד. אם מנהלים לא יכולים להיות ברורים לגבי מהי טרנספורמציה דיגיטלית – וליישר את הארגון סביב תכנית מסוימת – הם לא יכולים לצפות להצלחה.
תם עידן היתרון התחרותי
הסביבה התחרותית נמצאת בתנועה מתמדת. הזדמנויות אטרקטיביות ורווחיות הופכות גלויות וזמינות עבור יותר שחקנים, ולעיתים קרובות המשאבים לנצל הזדמנויות אלו זמינים יותר גם כן, במגוון רחב וזול יותר של אפשרויות יישום.
בשנתיים הקרובות נתחיל לראות את כוח העבודה נחלק לשתי קבוצות: אלה שמאמצים את הבינה המלאכותית (GenAI) בשגרת היום יום בעבודה ובחיים האישיים, ואלה שלא. נכון להיום, השימוש בבינה המלאכותית עדיין לא מתבטא בשימוש טבעי ופשוט לרוב האוכלוסיה, מה שמייצר קבוצה קטנה שעבורה החוויה היא הפוכה לחלוטין: עבורם הטכנולוגיה הופכת לחלק משגרת החיים, והם אלו שייהנו […]
הכירו את ניאו, הגרסה האחרונה והמתקדמת ביותר של רובוט "אנושי", פרי פיתוח של חברת הרובוטיקה X1 הנורווגית. ניאו צפוי להגיע ללקוחות הראשונים כבר השנה, הוא עולה כמו מכונית ממוצעת והוא תוכנן בדיוק עבור משימות שבני אדם מבצעים. קצת קריפי, על עובד!
במהדורה השנייה של רשימת TIME100 AI, מגזין טיים מציג את 100 האנשים המשפיעים ביותר בתחום הבינה המלאכותית.
הרשימה מורכבת ממגוון קטגוריות המייצגות את ההשפעה הרחבה של הבינה המלאכותית על תחומים שונים. היא כוללת חוקרים מובילים, יזמים, מנהלי חברות טכנולוגיה גדולות, וגם פעילים חברתיים, אשר תורמים בעיצוב המהפכה הטכנולוגית מנקודות מבט מגוונות.
עבור רבות מהחברות הגדולות בעולם, מהפיכת ה-AI היא לא עוד טרנד, אלא שינוי מהותי ודרמטי באופן שבו הן יעשו עסקים החל מהעתיד הקרוב, ולכן מדובר בהשפעה (ובהזדמנות) שלא ניתן להתעלם ממנה. כפועל יוצא, הנהלות של החברות הגדולות ביותר בעולם מגבשות אסטרטגיות ונוקטות צעדים כדי להבטיח שהן מוכנות לשינויים הצפויים, עד כמה שניתן.
בהסתכלות גלובלית, כ-2 מיליארד בני אדם נולדו בין השנים 1997 – 2012, קבוצת גיל שמוכרת יותר כ: דור ה-z. בארה״ב ובבריטניה בלבד, דור ה-z מייצג כחמישית מהאוכלוסיה, בזמן שבניגריה ובהודו, בני דור ה-z עוקפים במספרם את הדורות המבוגרים יותר.
החיים בשלבי מעבר טכנולוגיים הם חתיכת אירוע, ואחת הדוגמאות לכך היא שלל הגאדג'טים מבוססי ה-AI שמתיימרים להוות אלטרנטיבה לסמארטפון שלנו. הם מייצגים גישה לפיה בעתיד הקרוב, העיניים שלנו לא יהיו משועבדות למסכים, בזמן שהטכנולוגיה תעטוף אותנו. את הצרכים והשימושים שלנו, בזמן שאנחנו פשט נחיה את חיינו.
