במקום להיכנס לאתר מסחר ולהתחיל לסנן ולצמצם אפשרויות, למה לא פשוט לכתוב: "אני מחפשת שמלת קיץ לחתונת שישי של חברה קרובה"? אם יש משהו שהכניסה של ChatGPT ייצרה, היא תחילת דפוסי החיפוש שלנו, ולא – גוגל לא ממש אפשרה את זה עד כה. כשמגדובר בקמעונאות השינוי הזה יכול להיות קריטי, ולאפשר חווית קניה שונה בהרבה ממה שאנחנו מכירים היום, ולדעתי זה גם ישפיע על האופן שבו אתרי מסחר גדולים, בכל תחום, יעוצבו ויפותחו.
כמו רבים רבים חיכיתי בציפייה לקראת אירוע המפתחים של אפל שהתקיים אתמול (שני). שלל הכרזות פחות מרגשות, מלבד זו שבכותרת. אפל כמותג, מעולם לא פעלה לפי טרנדים או מגמות בשוק, לרוב משאירה לאחרות להשיק ראשונות, לא נגררת למהלכים מהירים ובטח שלא מחפשת כותרת, תמיד ערך ללקוחות ובתנאי שיש הלימה לערכים של אפל.
כשאפל נכנסה לשוק הסיני, אחת ההחלטות שהיא קיבלה היתה להצטרף לתופעת ה-Live Shopping, לרוב דרך Douyin (הטיקטוק הסיני). מדובר בתכניות ווידאו שמשודרות בלייב למאות מיליוני צופים. התוכן של אפל התמקד בהדרכות על יצירת סרטונים באייפון, והשידור הראשון צבר 1.3 מיליון צופיים תוך השעה הראשונה.
מותג מערבי נוסף שנהנה מפעילות עסקית מטורפת על בסיס שידורי Live Shopping בסין היא זארה, שהגדילה את המכירות שלה בסין ב-50% הודות לאימוץ השיטה, ביחס לשנה לפני תחילת השידורים.
זהו שיעור חשוב, שכדאי גם להתעמק וללמוד אותו, בטח עבור כל מי שעוסק בייזום, פיתוח ושיווק של מוצרים חדשים: זה בסדר לטעות, זה לגמרי הגיוני להתחיל מ״כיתה א'״ ולהבטיח גרסאות עתידיות שילמדו את מה שקורה וישפרו את המוצר, אבל – להבטיח משהו שלמעשה לא קיים, עם מודל עסקי שלא מחובר למציאות, מעטפת שיווקית טובה אבל כאמור מנותקת מהצעת הערך הבסיסית של המוצר המבטיח, לעולם הטכנולוגי, ללקוחות, לבמקרים – אין טיפת סלחנות ואמפתיה לכל זה
מדוע סארבקס מזהה ירידה ברכישות של הלקוחות החוזרים, בזמן שאפליקציית התשלומים והנאמנות שלה נחשבת לבנק קטן? בעשור הראשון לאחר השקת תכנית הנאמנות (2001-2011), כ-10 מיליארד דולר שולמו דרך האפליקציה, מאז לקוחות החברה טוענים ומשתמשים בכ-10 מיליארד דולר בכל שנה!, מה שמהווה כ-25% מהמחזור השנתי של הרשת כולה. מה האיומים על הרשת ומה היא צריכה לעשות כדי להתמודד איתם?
בנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריך שה-creator economy הוא שוק שמגלגל כיום כ-250 מיליארד דולר, מספר צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2027. המספרים האלו נובעים מהיקף ההכנסות שמייצרים משפיענים ויוצרי תוכן מייצרים על בסיס המוצרים והמותגים הפרטיים שהם פיתחו. בכל מקרה, המקוריות, היצירתיות והאותנטיות עובדים, והם שווים המון המון כסף.
באיזה שלב הנורמה של השקת מוצרים חצי אפויים הפכה למקובלת והגיונית? ממכוניות חשמליות שחלק מהפיצ'רים עדיין לא זמינים (טסלה), דרך משחקי מחשב שמשיקים משחקים במחיר מלא (ויקר), ואומרים בגלוי שמדובר בגרסת אלפא עם באגים שיטופלו בהמשך, דרך סמארטפונים שהפכו את חוסר המוכנות לנורמה מקובלת, אבל השיא הם כאמור מוצרי ה-AI שבינם לבין שקיפות מלאה על מוכנות המוצרים, לפחות ברמת התכולה והיכולות שמוצגות על ידי היזמים עם ההשקה, הוא מקרי בהחלט.
עבור רבות מהחברות הגדולות בעולם, מהפיכת ה-AI היא לא עוד טרנד, אלא שינוי מהותי ודרמטי באופן שבו הן יעשו עסקים החל מהעתיד הקרוב, ולכן מדובר בהשפעה (ובהזדמנות) שלא ניתן להתעלם ממנה. כפועל יוצא, הנהלות של החברות הגדולות ביותר בעולם מגבשות אסטרטגיות ונוקטות צעדים כדי להבטיח שהן מוכנות לשינויים הצפויים, עד כמה שניתן.
מותגים כיום לא יכולים להיות אדישים למה שקורה סביבנו, וצרכנים מעדיפים מותגים שנוקטים עמדה, מביאים דעה וגם *פועלים* על בסיס הערכים שחשובים להם. פטגוניה, חברת ציוד הספורט והשטח האמריקאית שהוקמה ידי איבון שווינארד ב-1973 היא אחת כזו.
נכון שכרגע, מגמת ה-Live Shopping מהווה רק אחוז נמוך מסך הקניות הדיגיטליות (כ-14% בארה״ב), אבל המספרים נמצאים בעליה, ולפי מחקר ששיתפה דיסני העולמית: כ-75% היו מעדיפים פרסומת אינטראקטיבית בזמן הצפיה בטלויזיה, במקום פרסומות ״רגילות״, בטח אם המסרים היו פרסונליים.
