שני ענקי שיווק, סקוט גאלווי ורורי סת'רלנד שהוא בין היתר סגן יו"ר אוגילבי העולמית (האיש חד חכם ומשעשע בצורה בלתי רגילה) נפגשים בפעם הראשונה במסגרת הפודקאסט המשובח של ג'ון אבנס לשיחה משותפת על התפקיד של מותגים במציאות הנוכחית (ועוד, כמובן….).
גאלווי, כהרגלו, לא חוסך באמירות ישירות ולא מסוננות, וסת'רלנד מתבל בתובנות הצרכניות-אנושיות שהפכו אותו לאגדה.
התמונה שהציפה המון רעש וביקורת כלפי שיין, אמפריה שהמודל העסקי שלה הוא בזבוז.
אם תבקרו בלונדון החל מנובמבר 2025, תוכלו ליהנות מהופעה חיה של אייקון אמריקאי שמת כבר שנים רבות, המלך – אלביס פרסלי בכבודו ובצלמו, מבוסס AI כמובן.
כל מותג שניצב בפני איום היעלמות כתוצאה מחוסר רלוונטיות ואי קריאה נכונה של מפת הערכים והתרבות העדכנית, חייב לדעת להסתגל לשינויים התרבותיים והצרכניים, לגלות שקיפות והכלה כנים מול הלקוחות, ולהשקיע בתדמית שמחזקים את הערכים הנכונים. כמובן שלרובד הדיגיטלי השפעה מכרעת על כל המהלך, מתוכן במדיה החברתית, הנגשת החנות און ליין, שירות והשראה. זה הסיפור של אברקרומבי שיכלה פשוט לוותר, להבין שהיא הגזימה. ושאין דרך חזרה ופשוט להיעלם. אבל, החברה לא אמרה נואש והשקיעה בטרנספורמציה עסקית ומותגית אמיתית כדי להמשיך ולהיות רלוונטית.
פינטרסט, פלטפורמה שאני מאוד אוהב אבל פחות נוגע בה ביום יום. בדומה לגוגל ולכלים אחרים שיושבים על ה"ברז" של החיפושים של גולשים ברחבי העולם, היא יודעת בדיוק מה מעניין אנשים על בסיס מה שהם מבקשים למצוא. חשבתם איזה סיפור אישי ו/או רוחבי המותג שלכן.ם יכול לספר על הלקוחות? איזה ערך צרכני אפשר לייצר עבורם?
מהלך גאוני משותף של נטפליקס ודואלינגו (אפליקציה אולטרה פופולרית ללימוד שפות): רגע לפני העליה לאויר של העונה ה-2 של "משחקי הדיונון", סדרה קוריאנית ששיגעה את העולם, שתי החברות כאמור משתפות פעולה ויציעו למשתמשים ללמוד כ-40 מילים וביטויים בקוריאנית מתוך הסדרה, ועוד פעולות חוצות ערוצים ומסכים.
טיקטוק שופס, פלטפורמת האיקומרס של טיקטוק שברה שיאי מכירות בבלק פרידיי האחרון. גם בצל איומי חסימה בארה"ב, קמעונאים ומשווקים מפנים משאבים לטיקטוק כדי להגיע לקהל צעיר שמחפש מוצרים בערוץ.
חשבתם על זה שלרוב החוויה שלנו באתר או באפליקציה, מתקדמת, עדכנית ומעוצבת ככל שתהיה, תהיה דומה לזו של כל מבקר אחר? גם ממשק המשתמש העדכני והמעוצב ביותר לא משנה את העובדה שהאינטראקציה שלנו עם ממשקים דיגיטלים לא השתנתה הרבה. אבל עכשיו, בזכות ההתקדמות הטכנולוגית על בסיס GenAI ו-Machine learning, הפרדיגמה הזו מתחילה להשתנות לחלוטין. חוויות דיגיטליות חוות אבולוציה והופכות ל"חוויות חכמות," או IX: חוויות מותאמות אישית ברמה גבוהה, שמרגישות אנושיות, שיחתיות ומותאמות להקשר השימוש האישי שלנו.
אנחנו חיים בעידן שבו הצרכנים רגישים יותר מתמיד למחירים, יש להם את הכוח להשוות ולחקור מוצרים, הם פונים לערוצי האיקומרס בארץ אבל לא פחות חשוב – לחו״ל, מחפשים את מה שמגניב ועדכני ומה שמעצב את הטעם שלהם הם לא הבובות בחלון הראווה אלא משפיענים ויצרני תוכן בטיקטוק ובאינסטגרם. אם מרכז הצעת הערך של מותגים כבר לא רלוונטית עבור צרכנים, חייבים לשנות את הצעת הערך העסקית, וזה גם אומר שאם העולם מציג כלים חדשים ומדהימים כדי להיות רלוונטיים, מותגים וארגונים חייבים גם לרענן (בדחיפות) את הטאלנטים שהם מעסיקים ושבסוף מפעילים את הפעילות מול הצרכנים.
רוב החברות מבינות את העסק היטב, אך נוטות לשכלל את הפעילות העסקית הקיימת *בתוך* מסגרות מאוד ברורות ומוגבלות: רוב הבנקים או חברות הביטוח מסתכלות על מה ואיך בנקים וחברות הביטוח האחרות פועלות ומה הן מציעות, פחות על השירותים הפיננסיים בדרום מזרח אסיה עם סופר אפליקציות, למשל…
