אחד מהמאפיינים שנולדו בעידן הדיגיטלי יושב על צורך אנושי בסיסי ולכן הוא גם מחזיק בפוטנציאל מסחרי מאוד חזק: "קניית תחושת שייכות": מדובר בתהליך שבו אנשים משתמשים במוצרים דיגיטליים, מנויים, או פלטפורמות תוכן כדי להרגיש חלק מקהילה, תרבות, או זהות מסוימת. בעידן הדיגיטלי, תחושת השייכות הופכת למוצר בפני עצמו, ולעיתים קרובות אנשים מוכנים לשלם על החוויה של להיות חלק ממשהו גדול יותר.
היכולת של ארגונים להמשיך ולהיות בתוך המשחק, תלויה ביכולת הארגונית להשיג ולשמר רלוונטיות ססטנביליות. ארגונים חייבים להפוך לטובים באיתור וזיהוי שינויים בשוק בזמן אמת. חשוב להשקיע בחשיבה מתמדת על ה-go to market ואיך היא אמורה להשתנות ולהתפתח כל הזמן, לא רק המוצרים עצמם.
מהלך גאוני משותף של נטפליקס ודואלינגו (אפליקציה אולטרה פופולרית ללימוד שפות): רגע לפני העליה לאויר של העונה ה-2 של "משחקי הדיונון", סדרה קוריאנית ששיגעה את העולם, שתי החברות כאמור משתפות פעולה ויציעו למשתמשים ללמוד כ-40 מילים וביטויים בקוריאנית מתוך הסדרה, ועוד פעולות חוצות ערוצים ומסכים.
טיקטוק שופס, פלטפורמת האיקומרס של טיקטוק שברה שיאי מכירות בבלק פרידיי האחרון. גם בצל איומי חסימה בארה"ב, קמעונאים ומשווקים מפנים משאבים לטיקטוק כדי להגיע לקהל צעיר שמחפש מוצרים בערוץ.
האם אמזון עומדת לרכוש את טיקטוק? ככל שמתקרב הדדליין למכירת TikTok לחברה אמריקאית, החברה מחזקת ומעמיקה משמעותית את קשריה עם Amazon – מתחרה-חברה (“frenemies”) משמעותית בתחום הקמעונאות הדיגיטלית, ככל שחושבים על זה, מהלך שכזה נשמע יותר ויותר הגיוני!
Duolingo, האפליקציה האולטרה פופולרית שמעודדת משתמשים ללמוד שפות על ידי השלמת שיעורים יומיים קצרים. הגיעה לאבן דרך מאוד משמעותי: יותר מ-100 מיליון משתמשים פעילים בחודש (MAUs), הישג שנבנה בין היתר על בסיס נוכחות מקוונת ייחודית וגם מעט מוזרה לפעמים, כמו גם שימוש אגרסיבי את משעשע בנוטיפיקציות חוזרות ונישנות וכמובן רובד גימיפיקציה שמורש עמוק בפלטפורמה.
בדוחות הכספיים האחרונים של החברה שפורסמו ביום רביעי שעבר, החברה הציגה את הרבעון החמישי ברצף שבו החברה רווחית, עם סך הזמנות של כ-190 מיליון דולר ורווח נקי של מעל 24 מיליון דולר, עלייה של יותר מפי 6 לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.
אם סמנכ"לי שיווק הם מנהיגים ארגוניים, במיוחד בעידן הזה, המשמעות היא שהם גם מנועי צמיחה בשירות הארגון". כדי להוביל זאת, הארגונים *חייבים* לגייס ולאמץ אנשים בעלי גמישות מחשבתית, יצירתיות ובעיקר כאלו שיודעים ללמוד מהר.
בנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריך שה-creator economy הוא שוק שמגלגל כיום כ-250 מיליארד דולר, מספר צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2027. המספרים האלו נובעים מהיקף ההכנסות שמייצרים משפיענים ויוצרי תוכן מייצרים על בסיס המוצרים והמותגים הפרטיים שהם פיתחו. בכל מקרה, המקוריות, היצירתיות והאותנטיות עובדים, והם שווים המון המון כסף.
באיזה שלב הנורמה של השקת מוצרים חצי אפויים הפכה למקובלת והגיונית? ממכוניות חשמליות שחלק מהפיצ'רים עדיין לא זמינים (טסלה), דרך משחקי מחשב שמשיקים משחקים במחיר מלא (ויקר), ואומרים בגלוי שמדובר בגרסת אלפא עם באגים שיטופלו בהמשך, דרך סמארטפונים שהפכו את חוסר המוכנות לנורמה מקובלת, אבל השיא הם כאמור מוצרי ה-AI שבינם לבין שקיפות מלאה על מוכנות המוצרים, לפחות ברמת התכולה והיכולות שמוצגות על ידי היזמים עם ההשקה, הוא מקרי בהחלט.
מותגים כיום לא יכולים להיות אדישים למה שקורה סביבנו, וצרכנים מעדיפים מותגים שנוקטים עמדה, מביאים דעה וגם *פועלים* על בסיס הערכים שחשובים להם. פטגוניה, חברת ציוד הספורט והשטח האמריקאית שהוקמה ידי איבון שווינארד ב-1973 היא אחת כזו.