כשאפל נכנסה לשוק הסיני, אחת ההחלטות שהיא קיבלה היתה להצטרף לתופעת ה-Live Shopping, לרוב דרך Douyin (הטיקטוק הסיני). מדובר בתכניות ווידאו שמשודרות בלייב למאות מיליוני צופים. התוכן של אפל התמקד בהדרכות על יצירת סרטונים באייפון, והשידור הראשון צבר 1.3 מיליון צופיים תוך השעה הראשונה.
מותג מערבי נוסף שנהנה מפעילות עסקית מטורפת על בסיס שידורי Live Shopping בסין היא זארה, שהגדילה את המכירות שלה בסין ב-50% הודות לאימוץ השיטה, ביחס לשנה לפני תחילת השידורים.
לפני כ-12 שנים עבדתי באגף פיתוח עסקי ואסטרטגיה בלאומי קארד (היום -MAX), ובאופן טבעי הייתי עמוק בתוך עולם כרטיסי האשראי. באותה התקופה היתה חברת פינטק בשם ״Coin״ שהציעה פתרון מעניין:
למי שמחזיק/ה יותר מכרטיס אשראי אחד, בנוסף לכרטיסי מועדון למיניהם ולא רוצה להיסחב עם כולם בארנק, אז המוצר של Coin, גאדג'ט נטען דמוי כרטיס אשראי, אפשר לטעון אליו את כל הכרטיסים ואז להשתמש בו (פיזית) במסופים השונים, כשהמשתמש היה צריך לבחור את הכרטיס הרצוי בעזרת לחצנים פיזיים קטנים ותצוגת שם הכרטיס על המסך הקטן.
מדוע סארבקס מזהה ירידה ברכישות של הלקוחות החוזרים, בזמן שאפליקציית התשלומים והנאמנות שלה נחשבת לבנק קטן? בעשור הראשון לאחר השקת תכנית הנאמנות (2001-2011), כ-10 מיליארד דולר שולמו דרך האפליקציה, מאז לקוחות החברה טוענים ומשתמשים בכ-10 מיליארד דולר בכל שנה!, מה שמהווה כ-25% מהמחזור השנתי של הרשת כולה. מה האיומים על הרשת ומה היא צריכה לעשות כדי להתמודד איתם?
בנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריך שה-creator economy הוא שוק שמגלגל כיום כ-250 מיליארד דולר, מספר צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2027. המספרים האלו נובעים מהיקף ההכנסות שמייצרים משפיענים ויוצרי תוכן מייצרים על בסיס המוצרים והמותגים הפרטיים שהם פיתחו. בכל מקרה, המקוריות, היצירתיות והאותנטיות עובדים, והם שווים המון המון כסף.
נכון שכרגע, מגמת ה-Live Shopping מהווה רק אחוז נמוך מסך הקניות הדיגיטליות (כ-14% בארה״ב), אבל המספרים נמצאים בעליה, ולפי מחקר ששיתפה דיסני העולמית: כ-75% היו מעדיפים פרסומת אינטראקטיבית בזמן הצפיה בטלויזיה, במקום פרסומות ״רגילות״, בטח אם המסרים היו פרסונליים.
בהסתכלות גלובלית, כ-2 מיליארד בני אדם נולדו בין השנים 1997 – 2012, קבוצת גיל שמוכרת יותר כ: דור ה-z. בארה״ב ובבריטניה בלבד, דור ה-z מייצג כחמישית מהאוכלוסיה, בזמן שבניגריה ובהודו, בני דור ה-z עוקפים במספרם את הדורות המבוגרים יותר.
הטכנולוגיה שאמזון פיתחה עבור החנויות שלה מרגישה כמו מדע בדיוני, אבל הבנתי שזה לא מה שמביא לקוחות…צרכנים יעדיפו דברים כמו: קרבה לבית/למשרד, תכניות נאמנות שמזכות בהנחות ובמבצעים, משלוח עד הבית או אפילו, היכרות אישית עם הצוות של החנות.
החיים בשלבי מעבר טכנולוגיים הם חתיכת אירוע, ואחת הדוגמאות לכך היא שלל הגאדג'טים מבוססי ה-AI שמתיימרים להוות אלטרנטיבה לסמארטפון שלנו. הם מייצגים גישה לפיה בעתיד הקרוב, העיניים שלנו לא יהיו משועבדות למסכים, בזמן שהטכנולוגיה תעטוף אותנו. את הצרכים והשימושים שלנו, בזמן שאנחנו פשט נחיה את חיינו.
זו לא חנות נעליים! מותג הנעליים הברזילאי Veja נוסד על בסיס ערכים של איכות הסביבה, קהילתיות ומחזור. כך למשל, כשהוקמה החברה, המייסדים בחרו לרכוש חומרי גלם טבעיים ישירות מחקלאים שונים בדרום אמריקה (כותנה אורגנית, מוצרי עור שלא עוברים עיבוד מיותר עם כימיקלים ועוד).
יש כאלו שעבורם לכסח את הדשא זו מטלה מעיקה, ויש כאלו שהשאלה בכלל לא רלוונטית, למשל – מי שיקנה את מכסחת הדשא החכמה מבית סגווי.