לא למהר, לא לפחד: כך EY מובילה את מהפכת הבינה המלאכותית. בעוד חברות רבות מנסות להוכיח את החזר ההשקעה (ROI) שלהן בבינה מלאכותית במהירות שיא, EY בחרה בגישה אחרת – לחשוב רחוק, לבנות נכון, ולא להילחץ מהמספרים בהתחלה. ג'ון תומפסון, ראש תחום הבינה המלאכותית הגלובלי של EY, מסביר למה לא כדאי למהר, איך להימנע מהשקעות פזיזות, ואיך ליצור אימוץ אורגני של בינה מלאכותית שמוביל לערך אמיתי. רוצים להבין איך עושים את זה נכון?
מה החוויה שלכם מהקופות העצמיות בסופרים? הן הבטיחו זמן המתנה קצר יותר וצמצום כוח האדם, בפועל המציאות קצת אחרת. אנחנו ממהרים להניח שבינה מלאכותית, אוטומציה או רובוטים ייקחו לנו את העבודה, אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.
דו"ח מגמות של חברת אקסנצ'ור סונג בוחן את ההשפעה של פריצות דרך טכנולוגיות וכיצד הן משבשות ומתפתחות במהירות ומשנות באופן דרמטי את חוויות הדיגיטל של אנשים, הם באופן טבעי מגיבים ומתאימים את מערכת היחסים שלהם עם הטכנולוגיה כדי להבטיח שהיא עדיין משרתת אותם. התוצר: דו"ח עם 5 מגמות מרכזיות שכדאי להכיר, בטח עם הפנים ל-2025.
ידעתן.ם שכ-50% מבני דור ה-Z מרגישים חרדה כאשר הם צריכים לבצע או לקבל שיחת טלפון, וששיחה טלפונית היא אחת משלוש הפעולות שהם הכי רוצים להימנע ממנה!
40% הודו שהם עושים "גוסטינג" למתקשרים, ו-6 מתוך 10 ימנעו מלהתקשר, גם אם מדובר בצורך חיוני.
צריך להבין שמדובר בפוביה של העידן המודרני ובו בזמן גם פרדוקס: דווקא הדור הראשון שנולד לתוך מציאות של סמארטפונים חושש וגם נמנע (!) לדבר בטלפון עם אנשים. למה זה חשוב?
אם הייתי אומר לכן.ם שיש חברה עם 42 עובדים בלבד, שייצרה השנה הכנסות של 6.3 מיליארד דולר, הציגה צמיחה שנתית של 19% ביחס לשנה שעברה, ו-קבלו את זה: במהלך השנה, ייצרה הכנסות נטו של 31 מיליון דולר *פר כל עובד* (13-28 פעמים יותר מאמזון, אפל, גוגל ומיקרוסופט) ורווח תפעולי של 15.5 מיליון דולר לכל עובד (27-560 פעמים יותר). נשמע מטורף נכון??
קבלו את כלכלת החרמנות: המספרים המטורפים של ONLY FANS
בנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריך שה-creator economy הוא שוק שמגלגל כיום כ-250 מיליארד דולר, מספר צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2027. המספרים האלו נובעים מהיקף ההכנסות שמייצרים משפיענים ויוצרי תוכן מייצרים על בסיס המוצרים והמותגים הפרטיים שהם פיתחו. בכל מקרה, המקוריות, היצירתיות והאותנטיות עובדים, והם שווים המון המון כסף.
עולם עיצוב הפנים חווה מהפיכה בזכות טכנולוגיות מבוססות Genai, שמציעות מגוון רחב של כלים שמייעלים ומשדרגים את עבודה המעצבים והיכולת להציע ללקוחות תוצרים המותאמים יותר לצרכים ולהעדפות שלהן.
כמידי שנה, חברת בזק מפרסמת את דו״ח האינטרנט השנתי, מסמך שמרכז בתוכו המון נתונים שמשקפים את דפוסי הצריכה של הציבור הישראלי. ריכזתי מהדו״ח כמה נתונים שעניינו אותי במיוחד
באחת מהארוחות המשפחתיות האחרונות שלנו, התפתח דיון סביב ״דיסקורד״ (discord). פאוזה כדי להסביר למי שלא מכיר/ה: דיסקורד היא סוג של רשת חברתית, שהוקמה ב-2015 במקור כדי לתמוך בגיימרים. מאז היא שינתה את הייעוד שלה לכיוונים אחרים ומרתקים. אני ״פגשתי״ את discord במסגרת החיבור ל-Midjourney, אותו כלי AI שמאפשר להקליד טקסטים ולהפיק תמונות. אבל, מסתבר ש-discord היום […]
החל משנות ה-2000 וממש עד לאחרונה, פחות או יותר, מגוון עצום של תאגידי ענק, כמו גם חברות סטארטאפ מובילות השקיעו סכומי עתק בהטמעה של תפיסות עיצוביות עמוק בתוך הפעילות העסקית והמותגית שלהן. רק כדי לסבר את האוזן, בשנות ה-2000 IBM השקיעה לא פחות מ-100 מיליון דולר כדי לפתוח יותר מ-10 מעבדות עיצוב שונות, והעסיקה של כ-1,000 […]