השיחה בין צוקרברג לג'ו רוגן (בפרק האחרון של הפודקאסט הפופולרי Joe Rogan Experience )בו מארק צוקרברג, מנכ"ל מטא, הוביל דיון סוער וביקורתי כלפי אפל, במה שהוא תופס כ"קיפאון חידושים" מצד החברה. מהר מאוד ולא במפתיע, השיחה הזו הפכה לנושא שיחה מרכזי בסיליקון ואלי ומעבר לו.מעוררת שאלות עמוקות: האם חדשנות היא תמיד יצירת הגאדג'ט הבא, או שדווקא השיפור המושלם של טכנולוגיות קיימות נחשב לחידוש אמיתי?
אחד מהמאפיינים שנולדו בעידן הדיגיטלי יושב על צורך אנושי בסיסי ולכן הוא גם מחזיק בפוטנציאל מסחרי מאוד חזק: "קניית תחושת שייכות": מדובר בתהליך שבו אנשים משתמשים במוצרים דיגיטליים, מנויים, או פלטפורמות תוכן כדי להרגיש חלק מקהילה, תרבות, או זהות מסוימת. בעידן הדיגיטלי, תחושת השייכות הופכת למוצר בפני עצמו, ולעיתים קרובות אנשים מוכנים לשלם על החוויה של להיות חלק ממשהו גדול יותר.
כל מותג שניצב בפני איום היעלמות כתוצאה מחוסר רלוונטיות ואי קריאה נכונה של מפת הערכים והתרבות העדכנית, חייב לדעת להסתגל לשינויים התרבותיים והצרכניים, לגלות שקיפות והכלה כנים מול הלקוחות, ולהשקיע בתדמית שמחזקים את הערכים הנכונים. כמובן שלרובד הדיגיטלי השפעה מכרעת על כל המהלך, מתוכן במדיה החברתית, הנגשת החנות און ליין, שירות והשראה. זה הסיפור של אברקרומבי שיכלה פשוט לוותר, להבין שהיא הגזימה. ושאין דרך חזרה ופשוט להיעלם. אבל, החברה לא אמרה נואש והשקיעה בטרנספורמציה עסקית ומותגית אמיתית כדי להמשיך ולהיות רלוונטית.
פינטרסט, פלטפורמה שאני מאוד אוהב אבל פחות נוגע בה ביום יום. בדומה לגוגל ולכלים אחרים שיושבים על ה"ברז" של החיפושים של גולשים ברחבי העולם, היא יודעת בדיוק מה מעניין אנשים על בסיס מה שהם מבקשים למצוא. חשבתם איזה סיפור אישי ו/או רוחבי המותג שלכן.ם יכול לספר על הלקוחות? איזה ערך צרכני אפשר לייצר עבורם?
מהלך גאוני משותף של נטפליקס ודואלינגו (אפליקציה אולטרה פופולרית ללימוד שפות): רגע לפני העליה לאויר של העונה ה-2 של "משחקי הדיונון", סדרה קוריאנית ששיגעה את העולם, שתי החברות כאמור משתפות פעולה ויציעו למשתמשים ללמוד כ-40 מילים וביטויים בקוריאנית מתוך הסדרה, ועוד פעולות חוצות ערוצים ומסכים.
טיקטוק שופס, פלטפורמת האיקומרס של טיקטוק שברה שיאי מכירות בבלק פרידיי האחרון. גם בצל איומי חסימה בארה"ב, קמעונאים ומשווקים מפנים משאבים לטיקטוק כדי להגיע לקהל צעיר שמחפש מוצרים בערוץ.
אנחנו חיים בעידן שבו הצרכנים רגישים יותר מתמיד למחירים, יש להם את הכוח להשוות ולחקור מוצרים, הם פונים לערוצי האיקומרס בארץ אבל לא פחות חשוב – לחו״ל, מחפשים את מה שמגניב ועדכני ומה שמעצב את הטעם שלהם הם לא הבובות בחלון הראווה אלא משפיענים ויצרני תוכן בטיקטוק ובאינסטגרם. אם מרכז הצעת הערך של מותגים כבר לא רלוונטית עבור צרכנים, חייבים לשנות את הצעת הערך העסקית, וזה גם אומר שאם העולם מציג כלים חדשים ומדהימים כדי להיות רלוונטיים, מותגים וארגונים חייבים גם לרענן (בדחיפות) את הטאלנטים שהם מעסיקים ושבסוף מפעילים את הפעילות מול הצרכנים.
ידעתן.ם שכ-50% מבני דור ה-Z מרגישים חרדה כאשר הם צריכים לבצע או לקבל שיחת טלפון, וששיחה טלפונית היא אחת משלוש הפעולות שהם הכי רוצים להימנע ממנה!
40% הודו שהם עושים "גוסטינג" למתקשרים, ו-6 מתוך 10 ימנעו מלהתקשר, גם אם מדובר בצורך חיוני.
צריך להבין שמדובר בפוביה של העידן המודרני ובו בזמן גם פרדוקס: דווקא הדור הראשון שנולד לתוך מציאות של סמארטפונים חושש וגם נמנע (!) לדבר בטלפון עם אנשים. למה זה חשוב?
האם אמזון עומדת לרכוש את טיקטוק? ככל שמתקרב הדדליין למכירת TikTok לחברה אמריקאית, החברה מחזקת ומעמיקה משמעותית את קשריה עם Amazon – מתחרה-חברה (“frenemies”) משמעותית בתחום הקמעונאות הדיגיטלית, ככל שחושבים על זה, מהלך שכזה נשמע יותר ויותר הגיוני!
אם הייתי אומר לכן.ם שיש חברה עם 42 עובדים בלבד, שייצרה השנה הכנסות של 6.3 מיליארד דולר, הציגה צמיחה שנתית של 19% ביחס לשנה שעברה, ו-קבלו את זה: במהלך השנה, ייצרה הכנסות נטו של 31 מיליון דולר *פר כל עובד* (13-28 פעמים יותר מאמזון, אפל, גוגל ומיקרוסופט) ורווח תפעולי של 15.5 מיליון דולר לכל עובד (27-560 פעמים יותר). נשמע מטורף נכון??
קבלו את כלכלת החרמנות: המספרים המטורפים של ONLY FANS
