אנחנו חיים בעידן שבו הצרכנים רגישים יותר מתמיד למחירים, יש להם את הכוח להשוות ולחקור מוצרים, הם פונים לערוצי האיקומרס בארץ אבל לא פחות חשוב – לחו״ל, מחפשים את מה שמגניב ועדכני ומה שמעצב את הטעם שלהם הם לא הבובות בחלון הראווה אלא משפיענים ויצרני תוכן בטיקטוק ובאינסטגרם. אם מרכז הצעת הערך של מותגים כבר לא רלוונטית עבור צרכנים, חייבים לשנות את הצעת הערך העסקית, וזה גם אומר שאם העולם מציג כלים חדשים ומדהימים כדי להיות רלוונטיים, מותגים וארגונים חייבים גם לרענן (בדחיפות) את הטאלנטים שהם מעסיקים ושבסוף מפעילים את הפעילות מול הצרכנים.
קטגוריה: מדיה חברתית
ידעתן.ם שכ-50% מבני דור ה-Z מרגישים חרדה כאשר הם צריכים לבצע או לקבל שיחת טלפון, וששיחה טלפונית היא אחת משלוש הפעולות שהם הכי רוצים להימנע ממנה!
40% הודו שהם עושים "גוסטינג" למתקשרים, ו-6 מתוך 10 ימנעו מלהתקשר, גם אם מדובר בצורך חיוני.
צריך להבין שמדובר בפוביה של העידן המודרני ובו בזמן גם פרדוקס: דווקא הדור הראשון שנולד לתוך מציאות של סמארטפונים חושש וגם נמנע (!) לדבר בטלפון עם אנשים. למה זה חשוב?
האם אמזון עומדת לרכוש את טיקטוק? ככל שמתקרב הדדליין למכירת TikTok לחברה אמריקאית, החברה מחזקת ומעמיקה משמעותית את קשריה עם Amazon – מתחרה-חברה (“frenemies”) משמעותית בתחום הקמעונאות הדיגיטלית, ככל שחושבים על זה, מהלך שכזה נשמע יותר ויותר הגיוני!
אם הייתי אומר לכן.ם שיש חברה עם 42 עובדים בלבד, שייצרה השנה הכנסות של 6.3 מיליארד דולר, הציגה צמיחה שנתית של 19% ביחס לשנה שעברה, ו-קבלו את זה: במהלך השנה, ייצרה הכנסות נטו של 31 מיליון דולר *פר כל עובד* (13-28 פעמים יותר מאמזון, אפל, גוגל ומיקרוסופט) ורווח תפעולי של 15.5 מיליון דולר לכל עובד (27-560 פעמים יותר). נשמע מטורף נכון??
קבלו את כלכלת החרמנות: המספרים המטורפים של ONLY FANS
התחזיות צופות שהאולימפיאדה הקרובה בפריז תשבור שיאי צפייה של כל הזמנים, בעיקר הודות להסכמי שידור וסטרימינג ברשתות השונות. בעזרת טכנולוגיית GenAI היא מפתחת בוט/אווטאר שילבש את דמותו וקולו של אל מייקלס, שדרן ספורט אמריקאי מיתולוגי שנחשב לפרשן ספורט אגדי במדינה, שהגיש ופרשן מאות עונות מליגות ספורט מגוונות בארה"ב. הבוט אומן במשך חודשים על בסיס אלפי שעות הקלטה של מייקלס מכל השנים שבהן פרשן והגיש שידורי ספורט.
NBCUniversal למשל, שמחזיקה בחוזי מדיה בשווי כולל של 1.2 מיליארד דולר, עומדת לעשות משהו באמת מיוחד (וניסיוני) במהלך האולימפיאדה הקרובה
במקום להיכנס לאתר מסחר ולהתחיל לסנן ולצמצם אפשרויות, למה לא פשוט לכתוב: "אני מחפשת שמלת קיץ לחתונת שישי של חברה קרובה"? אם יש משהו שהכניסה של ChatGPT ייצרה, היא תחילת דפוסי החיפוש שלנו, ולא – גוגל לא ממש אפשרה את זה עד כה. כשמגדובר בקמעונאות השינוי הזה יכול להיות קריטי, ולאפשר חווית קניה שונה בהרבה ממה שאנחנו מכירים היום, ולדעתי זה גם ישפיע על האופן שבו אתרי מסחר גדולים, בכל תחום, יעוצבו ויפותחו.
כשאפל נכנסה לשוק הסיני, אחת ההחלטות שהיא קיבלה היתה להצטרף לתופעת ה-Live Shopping, לרוב דרך Douyin (הטיקטוק הסיני). מדובר בתכניות ווידאו שמשודרות בלייב למאות מיליוני צופים. התוכן של אפל התמקד בהדרכות על יצירת סרטונים באייפון, והשידור הראשון צבר 1.3 מיליון צופיים תוך השעה הראשונה.
מותג מערבי נוסף שנהנה מפעילות עסקית מטורפת על בסיס שידורי Live Shopping בסין היא זארה, שהגדילה את המכירות שלה בסין ב-50% הודות לאימוץ השיטה, ביחס לשנה לפני תחילת השידורים.
בנק ההשקעות גולדמן סאקס מעריך שה-creator economy הוא שוק שמגלגל כיום כ-250 מיליארד דולר, מספר צפוי להכפיל את עצמו עד שנת 2027. המספרים האלו נובעים מהיקף ההכנסות שמייצרים משפיענים ויוצרי תוכן מייצרים על בסיס המוצרים והמותגים הפרטיים שהם פיתחו. בכל מקרה, המקוריות, היצירתיות והאותנטיות עובדים, והם שווים המון המון כסף.
באיזה שלב הנורמה של השקת מוצרים חצי אפויים הפכה למקובלת והגיונית? ממכוניות חשמליות שחלק מהפיצ'רים עדיין לא זמינים (טסלה), דרך משחקי מחשב שמשיקים משחקים במחיר מלא (ויקר), ואומרים בגלוי שמדובר בגרסת אלפא עם באגים שיטופלו בהמשך, דרך סמארטפונים שהפכו את חוסר המוכנות לנורמה מקובלת, אבל השיא הם כאמור מוצרי ה-AI שבינם לבין שקיפות מלאה על מוכנות המוצרים, לפחות ברמת התכולה והיכולות שמוצגות על ידי היזמים עם ההשקה, הוא מקרי בהחלט.
בהסתכלות גלובלית, כ-2 מיליארד בני אדם נולדו בין השנים 1997 – 2012, קבוצת גיל שמוכרת יותר כ: דור ה-z. בארה״ב ובבריטניה בלבד, דור ה-z מייצג כחמישית מהאוכלוסיה, בזמן שבניגריה ובהודו, בני דור ה-z עוקפים במספרם את הדורות המבוגרים יותר.