האזנתי לפרק מיוחד (ומומלץ!) בפודקאסט מבית a16z, אריק טורנברג מארח את צוות ה-Consumer של הקרן לשיחה עמוקה ומרתקת על מצבה של הטכנולוגיה הצרכנית – ולאן היא הולכת.
האם עידן חדש של מוצרים צרכניים מבוססי AI כבר כאן – רק שאנחנו עדיין לא קוראים לו בשם? בפרק הם מדברים על דעיכת האקזיטים המהירים, על הצמיחה של כלים צרכניים שהם "נייטיב ל-AI", על איך הגרף החברתי הבא כנראה יהיה מבוסס בינה מלאכותית, ולמה אולי מהירות תגובה ויכולות איטרציה חשובים יותר מכל יתרון תחרותי אחר.
אם אתם רוצים להבין למה אנשים מוציאים היום יותר מ-200 דולר בחודש על מוצרי AI – ואיך זה ישפיע על הדור הבא של אפליקציות – הפרק הזה הוא בדיוק בשבילכם.
האזנתי לפרק כולו, תמללתי את החלקים החשובים (לדעתי) של השיחה. בסוף הפוסט שילבתי את הפרק המלא. אבל, הכנתי בעזרת Google LM "פודקאסט" מבוסס AI שמדמה שיחה על בסיס תמלול הפרק המקורי:
"אחרי שנים ארוכות של הכרזות והשקות של פלטפורמות וכלי סושיאל גדולים ומשפיעים (אינסטגרם, סנאפ, טוויטר, ת'רדס, טיקוק, טינדר, וואטסאפ ועוד רבות נוספות), פתאום מרגישים עצירה מוחלטת ונדמה שהכל נעצר, האמנם? האם נכונה הטענה שהכל נעצר, או שאנחנו מזהים דור חדש של כלים?"
ההשקה של ChatGPT היא ההכרזה המשמעותית והמשפיעה ביותר בשנים האחרונות, ומייד אחריה באו הכרזות על כלים מדור חדש, כולם מבוססי AI: כלי עיבוד תמונה, טקסט, ווידאו, חברות AI כמו מידג'רני, 11 Labs ועוד (הקצב אגב, מטורף). למרות הצעת הערך החדשה והייחודית כולל ההזדמנויות שכל אותן חברות וכלים מציעות, הן שונות מה"דור" הקודם של פלטפורמות וכלים במובן שהן חסרות ברובד החברתי (סושיאל), אולי זה בגלל שאנחנו עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים של הטכנולוגיה, ושרוב הכלים הללו נולדו על ידי צוותי מחקר ופיתוח שנחשבים מעולים באימון מודלי שפה אבל פחות חזקים בהנגשה של מוצרים לשימוש לקוחות הקצה.
מצד שני, הנגישות לכל הכלים החדשים כולל אפשרויות מבוססות API'S אולי ייצרו תשתית לדור מתקדם יותר של מוצרים שאולי כן ישלבו מאפייני סושיאל.
הבדל נוסף נובע מהעובדה שאם בוחנים טכנולוגיות גדולות ומשפיעות כמו מחשוב ענן, טכנולוגיות מובייל ועוד, כולן קיימות כבר עשרות שנים, הן צברו היסטוריה ואיתה בשלות טכנולוגית, מוצרית וגם מסחרית. ההבדלים והחידושים בהם מתמקדים במאפיינים כאלו ואחרים (תחשבו על דגמים חדשים של האייפון, מההכרזה הדרמטית של האייפון הראשון כעת אנחנו מרגישים שאין ממש הבדלים דרמטיים בדגמים החדשים). ומצד שני, כלים וטכנולוגיות מבוססי AI מציגים מהפיכה דרמטית בשוק הטכנולוגיה, כשכל הכרזה על מודל חדש מציג שלל יכולות שלא היו קיימות קודם ועם התרגשות מגיעות גם המון שאלות, ניסוי וטעיה ובחינת גבולות.
בנוסף, כלי ה-AI חסרים כיום את ה- Social Graph, אותו הרובד שמאפשר לחבר בין אנשים, רובד שמאוד מבוסס ומושרש בפלופורמות סושיאל "מסורתיות". נשאלת גם השאלה האם חיבור או רובד כזה גם יגיע ויתאים לכלים מבוססי AI?
"שאלה: האם בעוד 20 שנים, הרשתות החברתיות והכלים הדיגיטליים שכולנו משתמשים בהם ימשיכו להיות רלוונטיים ודומיננטיים? או ש- ChaGPT תייתר את כולם ותציג אלטרטיבה טובה ומתקדמת יותר?"
אין ספק של-ChatGPT והכלים המתחרים יש פוטנציאל מסחרי אדיר ומגוון יותר, בטח ביחס לכלים דיגיטליים מוכרים וישנים יותר, שם היה צורך כל הזמן להצדיק את המודל העסקי ובחלקו הגדול עדיין מגיע מפרסום. בכלים מבוססי AI הסיפור אחר לגמרי, ופתאום אנחנו עדים להצדקה כמעט מיידית לתשלום מנוי חודשי של 20$ ואפילו 200$ בקלות יחסית (ומהיום הראשון!) רק בזכות הערך המובהק שהכלים החדשים מייצרים.
בהיבט אחר, ההיצע הגדול של מודלי שפה ותחרות גדולה בין הכלים, היה ניתן לטעון שאין הצדקה לכל כך הרבה מתחרים ושלבטח תהיה סטגנציה של חלק מהשחקנים. אבל, אנחנו גם מבינים כיום שאנשים שונים צורכים ומשתמשים בכלים הללו בצורות שונות ומגוונות, מה גם שהמחירים רק עולים ולא נשחקים לאור התחרות, זה אומר הרבה לגבי הפוטנציאל שקיים בשוק הזה.
ההבדל בין Unique Retention לבין Revenue Retention ומדוע עידן ה-AI מבליט את ההבדל: מוצרים של לפני עידן ה-AI לא עשו הפרדה אמיתית בין UR לבין RR, כי הם היו בערך אותו הדבר: חברות טכנולוגיה מדדו את כמות היוזרים המצטרפים, הפעילים, החוזרים, ולרוב זה גם ייצג את ההכנסות. אבל בעידן ה-AI, ההברדה הזו בולטת יותר בגלל האופי של הכלים והמודל העסקי שלהן: היום, פרמטר של יוניקים UR לא שווה במשקלו להכנסות שכל יוניק מייצר (RR): לקוחות צוברים טוקנים וממשים אותם בצורה שונה ומשתנה. משתמשים משדרגים את סוגי המודלים שהם צורכים (בתשלום) ולכן אופן המדידה וההתייחסות העסקית היא גם שונה לגמרי.
לפני עידן ה-AI, לקוחות התרגלו לשלם 50$ כמנוי שנתי (בממוצע), והיום צרכנים משלמים 20$-50$ בחודש, וזה נראה להם הגיוני ואפילו משתלם. הסיבה: הערך האדיר שהם מפיקים מהטכנולוגיה: פעם הכלים היו עוזרים לך במובנים שונים, אבל בעידן ה-AI הכלים החדשים מקצרים זמנים, מייצרים יכולות חדשות במהירות שיא ולכן הערך הוא פשוט בלתי נתפס בערכו, והלקוחות מוכנים לשלם עבור זה.
אם חוזרים לרובד הסושיאל שכאמור היה ה-מאפיין של הרשתות החברתיות שכולנו מכירים וכרגע חסר בעידן ה-AI, באותם הכלים הפעילות המרכזית של רוב המשתמשים היתה: עדכון הסטאטוס האישי ("זה מה שאני עושה כרגע"), ואנשים היו מתחברים לאנשים ולפעילות שהם אהבו, זה גם התפתח למדיומים חדשים כמו תמונות, ווידאו ועוד. נשאלת השאלה: כיצד AI יכול להתחבר לתוך ההתנהגות הזו וכיצד היא תעצב את החוויה? אם חושבים על זה, אנשים "שופכים" היום יותר מעצמם לתוך ChatGPT ולכלים דומים (בשילוב מדהים של יכולת הזיכרון והלמידה של הכלים הללו אודותינו), יותר מאשר בגוגל או בכלי סושיאל אחרים.
במילים אחרות, ChatGPT יודע עלי הרבה יותר מאשר גוגל פייסבוק או אינסטגרם, ולכן קיים גם פוטנציאל אדיר לכלים מדור חדש שאולי יחבר בין ישויות דיגיטליות שמהוות העתקים של עצמנו, והן יוכלו לתקשר עבורנו (איתנו או בלעדינו…), מה שיגדיר מחדש את המושג "סושיאל" במובנים רבים.
פה גם מתחברת הביקורת ארוכת השנים כלפי הרשתות החברתיות, כמדיום חד צדדי, מזויף ולא כנה של אנשים שבוחרים להציג זוויות מאוד ספציפיות ולרוב חיוביות של עצמם, בלי עומק אמיתי. אולי בעתיד נראה כאמור כלים ופלטפורמות חדשות שירתמו את רוב (בכוונה לא אומר "כל") מה שהם יודעים עלינו במסגרת אינטראקציה וירטואלית?
אנחנו עדיין נמצאים בשלב שבו כמעט כל התוצרים והתוכן מבוסס ה-AI שאנשים מייצרים "מתארחים" ומוצגים בערוצי הסושיאל ה"מסורתיים", וזאת כי אין עדיין כלים אחרים ומתקדמים יותר. ושימו לב, שרוב התוכן מבוסס ה-AI שאנשים משתפים הם מסוג אחד מאוד ספציפי: הצגת יכולות אישיות או הצגת ה"אני" דרך משקפי AI. במילים אחרות – מדובר בהעמקה ושכפול של נורמות שיתוף בערוצי הסושיאל רק כעת הכלים משוכללים ומתקדמים יותר, מה שגם יכול להוות בעיה להמשך, ליום שבו תהיה (אולי) רשת חברתית ראשונה מבוססת AI כי ברגע שכולם יכולים לעצב ולהציג עצמם בצורה כיבול אמיתית ואותנטית בעזרת AI, אז אנחנו בעצם חוזרים לביקורת על הרשתות החברתיות שקיימת גם היום.
תופעה מרתקת נוספת: להבדיל מכלים דיגיטליים טרום עידן ה-AI, כלים שלרוב אומצו הרבה קודם על ידי משתמשים וצרכנים ורק אז על ידי חברות ותאגידים, כיום בעידן ה-AI המציאות כמעט הפוכה: אנחנו עדים לחברות שרותמות את המשאבים שלהן להיות מתנסות ראשונות בשלל טכנולוגיות במטרה לבחון הזדמנויות כמענה לצרכים עסקיים. ואם נדייק אפילו יותר:
המאמצים הראשונים היו (כתמיד) אלו שהתנסו ראשונים בכלים מבוססי AI, רבים מהם ייצרו דמויות וירטואליות, או סרטונים ותמונות עם הכלים החדשים, אבל אז במקום שהטכנולוגיה תחלחל למעגלים רחבים יותר, היא כאילו דילגה עליהם והפכה למיקוד של חברות וארגונים שמיהרו להתנסות בהם בעצמם, שוב – בעיקר הודות למשאבים עמוקים שמאפשרים להם לעשות זאת, בשונה לחלוטין מדור הכלים הטכנולוגיים טרום עידן ה-AI.
מודלים עסקיים של מוצרי AI: בפרק השותפות והשותפים הסכימו שעוד לא התחלנו לגרד את פני השטח של סוגי המודלים העסקיים האפשריים, ושאין ספק שנראה יותר מודלים חדשים. בנוסף, ה-אתגר של חברות טכנולוגיה בכלל ובטח חברות AI היא הצורך באבולוציה מתמדת: הציפייה הצרכנית לשדרוגים ולהוספה של יכולות היא כל כך גבוהה ומושרשת, שאין כמעט חברה כיום שלא תצטרך להשקיע משאבים גדולים בחידוש ובפיתוח העצמי, כגורם מבדל בשוק האולטרה תחרותי.
תופעה נוספת שאנחנו עדים לה: תהליך מתגבר של פרגמנטציה בשוק הכלים מבוססי ה-AI: ממציאות של "זה כלי הווידאו המתקדם ביותר", אנחנו הולכים למציאות של המון סוגי כלי ווידאו שמתאימים למגוון של מוצרים, קהלים ויכולות כלכליות. אין "הכי טוב", יש במקום "מה הכי עונה לצורך שלך?". המשמעות: יש הרבה יותר מקום לשחקנים טכנולוגיים שיהיו עקביים וימשיכו להשקיע בהשתדרגות תמידית עבור הלקוחות שלהם.
מה מגדיר כלים וחברות מנצחות בעידן ה-AI? היום, שם המשחק הוא מהירות VELOCITY. כל עוד חברה או מוצר ממשיכים להתפתח במהירות כדי להוסיף יכולות, להפוך לאטרקטיביים ומתקדמים יותר עבור המשתמשים. הפצה וחידוש הם מאפיינים חשובים יותר מאי פעם.
נקודה מרתקת נוספת שעלתה בפרק: הכוח של ממשקי VOICE. רבים מאיתנו יכולים להיזכר בהייפ האדיר שנוצר לפני כעשור סביב העוזרות הדיגיטליות החכמות (שלא היו הכי חכמות בסופו של דבר) – אקו וסירי בראשן. הסיבה המרכזית: הטכנולוגיה פשוט לא היתה בשלה מספיק. אבל כיום בעידן המודלים המתקדמים, קול הופך ליכולת בסיסית שגם עובדת. העובדה הזו מציפה בחזרה לא רק ציפיות אלא גם יכולות צרכניות מגוונות לגבי המעורבות של קול בחיי היום יום שלנו בעידן ה-AI: מעוזרים דיגיטליים באמת חכמים שנמצאים לידנו (או עלינו) במצב ALWAYS ON, דרך ממשקים דיגיטליים חדשים ועד חברות גדולות שנמדה שמאמצות בקצב מדהים מודלים של שפה לטובת שירות הלקוחות שלהן (הוא אפילו מהווה את שער הכניסה בחברות רבות בתהליך האימוץ של טכנולוגיות AI). מדובר בתחום לוהט במיוחד עם כמות גדולה של חברות שבוחנות מה הדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר לשלב בינה מלאכותית לאזורים האלו של תקשורת שפתית עם הלקוחות.
תופעה נוספת שנראה שתופסת תאוצה היא השכפול של העצמי (AI CLONE), כשאנשים רותמים כלי AI כדי לייצר דמות או יישות וירטואלית שמסוגלת לספק מידע או ידע שיש לגורם האנושי בכל רגע נתון. המשמעות של זה:
יותר ויותר אנשים (לא רק מומחים בתחומם) נהנים ממעגלים רחבים בהרבה הודות להעתקים הדיגיטליים שלא מוגבלים בזמן ובזמינות אנושית. דוגמה מדהימה לכך היא פלטפורמת הקורסים המקצועיים "מאסטר קלאס" שלקחו מומחים שהתארחו בתכנית, וייצרו גרסאות וירטואליות שלהם, כך שגולשים ומשתמשים יכולים לתקשר איתם ולשאול שאלות מקצועיות. זה מרחיב את יכולות הלמידה, גם בזמן וגם במקום אל מול קהלים חדשים.
אחד מהתחומים שממשיך לייצר עניין מסחרי וצרכני הוא ה-AI COMPANION, אותם עוזרים דיגיטליים שאמורים ללוות אותנו ביום יום, להיות שם ברקע ולהגיב מיידית לכל בקשה שנצטרך מהם. אל מפתיע שיש כל כל הרבה סוגי שירותים ואפליקציות בתחום הזה: עוזרים אישיים במיקוד ספורט, תזונה, העצמה אישית, איזון נפשי, עצות רומנטיות ועוד, ולא בכדי המוצר המסתורי שמפתחים סם אלטמן וסר ג'וני אייב (לשעבר מנהל העיצוב הראשי של אפל) מתמקד בדיוק בתחום הזה. זה מדהים כי זה רק ממחיש כמה אנשים מחפשים עם מי לדבר. בין אם מדובר בבדידות או בצורך אישי אחר, נראה שכלי AI מספקים מענה לא רע בכלל, בטח כשהם מסוגלים ללמוד את שואל השאלות ולדייק את התשובות ואפילו סגנון השיחה.
ציוץ בטוויטר שהפך ויראלי בארה"ב הציג תמונה של בחור שנוסע ברכבת התחתית ומתכתב בשיחת צ'אט עם ChatGPT כאילו היא החברה האמיתית שלו….ופה הפורום בפודקאסט התייחס בהרחבה לגבי הערך החיובי שכלים מבוססי AI יכולים לספק בחיים של אנשים שמתקשים למצוא הזדמנויות שיחה ולהיפתח בצורה מלאה, מה שיכול לא רק לתרום לחיוביות האישית אלא ממש לצמצם את תחושת הבדידות בקרב ציבור נרחב.
לפרק המלא (כדאי):
