מרי מיקר (Mary Meeker) פרסמה במשך כמעט 20 שנה מצגת שנתית בשם "מצב האינטרנט", שהייתה בזמנו אירוע משמעותי במיוחד.
בכל אותן השנים כל גוף תקשורת או השקעות שכיבד את עצמו התייחס בצורה כזו או אחרת לדוחות שלה, עד שהיא הפסיקה לפרסם אותם ב-2019. כעת היא חזרה (יחד עם צוות מתמחים), עם מסמך חדש בן 340 עמודים שכולל גרפים, ציטוטים וניתוחים בנושא בינה מלאכותית.
הודות ל-ChatGPT תרגמתי וערכתי את הטקסט המקדים של הדו״ח, המהווה סיפור מסגרת למחקר כולו:
״… לומר שהעולם משתנה בקצב חסר תקדים יהיה אנדרסטייטמנט. חדשנות טכנולוגית מהירה ומשבשת, יחד עם אימוץ מואץ של טכנולוגיות, מהווים את אחד הגורמים המרכזיים לשינויים אלו. כך גם השינויים באופן שבו מנהיגות באה לידי ביטוי בקרב המעצמות הגלובליות:
החזון המייסד של גוגל (1998) היה: "לארגן את המידע העולמי ולהפוך אותו לנגיש ושימושי באופן אוניברסלי."
של עליבאבא (1999): "להקל על עשיית עסקים בכל מקום."
של פייסבוק (2004): "לתת לאנשים את הכוח לשתף ולהפוך את העולם לפתוח ומחובר יותר."
אם נקפוץ להיום – המידע כבר מאורגן, מחובר ונגיש, ומועצם כעת על ידי בינה מלאכותית, כוח חישובי מואץ והון גלובלי כמעט ללא גבולות – כולם מניעים שינוי עצום. הספורט הוא אנלוגיה טובה לשיפורים המתמידים של ה-AI: כמו שספורטאים ממשיכים לשבור שיאים באמצעות נתונים טובים יותר, קלטים משופרים ואימונים מתקדמים – כך גם עסקים משתמשים בכמויות אדירות של דאטה כדי להיות חכמים ותחרותיים יותר.
פריצות דרך במודלים גדולים, ירידה בעלות לכל טוקן, התפשטות קוד פתוח ושיפורים בשבבים – הופכים את ההתקדמות הטכנולוגית לחזקה יותר, נגישה יותר וכלכלית יותר. ההצלחה של ChatGPT מבית OpenAI – לפי מדדים של שימוש, משתמשים והכנסות – היא כנראה ההצלחה ה"בלתי צפויה" הגדולה ביותר בהיסטוריה (תשעה שנים לאחר ההקמה).
השימוש ב-AI מזנק בקרב צרכנים, מפתחים, עסקים וממשלות. שלא כמו מהפכת האינטרנט 1.0 – שהחלה בארה"ב והתפשטה בהדרגה – ChatGPT עלה לבמה העולמית בבת אחת, וצמח בכל העולם במקביל. במקביל, ענקיות פלטפורמה ואתגרים חדשים נאבקים על הדור הבא של תשתיות AI: ממשקי פעולה חכמים (Agentic Interfaces), קופיילוטים לעסקים, מערכות אוטונומיות בעולם הפיזי ומודלים ריבוניים.
ההתקדמות המהירה ב-AI, תשתיות מחשוב ותקשורת גלובלית משנה מהותית את האופן שבו מתבצעת עבודה, מוקצה הון ומוגדרת מנהיגות – גם ברמת החברות וגם ברמת המדינות. יחד עם זאת, אנו עדים להתפתחות במבני הכוח הגלובליים, כשכל מעצמה מאתגרת את היתרון היחסי של האחרות – ומונעת על ידי רצונות כלכליים, חברתיים או טריטוריאליים בעוצמות שונות.
תמונה רחבה שני כוחות חזקים – טכנולוגי וגיאופוליטי – נשזרים זה בזה בקצב הולך וגובר. אנדרו בוסוורת', ה-CTO של Meta, אמר לאחרונה בפודקאסט Possible: "מצב ה-AI כיום הוא המרוץ לחלל שלנו. המדינות שאנחנו מדברים עליהן, במיוחד סין, הן מוכשרות ביותר… כמעט ואין סודות. יש רק התקדמות. וצריך לדאוג שלא תישאר מאחור."
המציאות היא שמי שינהיג את תחום ה-AI, עשוי גם להנהיג גיאופוליטית – ולא בהכרח להפך. זהו מצב שמביא עמו חוסר ודאות עצום… אך מחזיר אותנו לציטוט אהוב: "סטטיסטית, העולם לא נגמר כל כך הרבה פעמים" – (בריאן רוג'רס, יו״ר ומנכ״ל לשעבר של T. Rowe Price). כמשקיעים, אנו תמיד מניחים שהכול יכול להשתבש – אבל החלק המסעיר הוא האפשרות שהכול ילך טוב. פעם אחר פעם, ההימור הטוב ביותר הוא האמונה באופטימיות.
הקסם של לראות את ה-AI עובד בשבילך מזכיר את תחילת עידן האימייל והחיפוש – טכנולוגיות ששינו את העולם. ההשפעה של AI – טובה יותר, מהירה יותר וזולה יותר – מרגישה קסומה באותה מידה, רק הרבה יותר מהירה. אין ספק, אלה גם זמנים של סיכונים ואי ודאות. אבל התשתית לאופטימיות מבוססת על תחרות עזה וחדשנות, מחשוב נגיש, אימוץ גלובלי מהיר של טכנולוגיות עם AI מובנה, והנהגה שקולה וזהירה – שעשויים להוביל לאיזון של הרתעה הדדית.
עבור חלק, ה-AI יהפוך למרוץ לתחתית; עבור אחרים – למרוץ לפסגה. הכוחות הספקולטיביים והיצירתיים של הקפיטליזם והרס-יוצר (creative destruction) הם סייסמיים. זה ברור: המשחק התחיל.
ארה"ב, סין, וחברות הטכנולוגיה המובילות – כולן מתקדמות קדימה בעוצמה. במסמך זה אנו משתפים נתונים, מחקרים וסטנדרטים מצד שלישי, שמשתמשים במתודולוגיות שהם מאמינים בהן. אנו מודים לעבודה הקשה של רבים שמסייעים לתאר את המגמות בתקופה דינמית וחד-פעמית זו. המטרה שלנו היא להוסיף לדיון.
רגע לפני הקישור לדו״ח המקורי והמלא, חשוב לי להדגיש מניסיון העבר כמה חשוב לקחת את הכל בפרופורציות הנכונות. למרות שמדובר בניתוח דאטה מעמיק, כשמדובר על תחזיות קדימה – לאף אחד אין באמת מושג מה יקרה.
ריכזתי תובנות ונתונים חשובים מהדו״ח (דילגתי על מה שכולנו כבר יודעים ומכירים, בחרתי בפינצטה נתונים קצת פחות ידועים, לפחות לי ושכדאי להכיר):
1. "מהפכת ההפצה של ידע" – השלב השלישי
אם הדפוס (1440) והאינטרנט (1993) הפכו את הידע לנגיש, אז עידן ה-AI (2022–) הופך אותו לפעיל: הידע לא רק נגיש – הוא מגיב, עונה, מייצר תובנות, מסביר ומנתח.
2. הכלים משתנים – אך ההיסטוריה חוזרת
הדו"ח מציב את הבינה המלאכותית בשורה אחת עם המצאות מהפכניות כמו החשמל, מנוע הקיטור, והאינטרנט. הקפיצה ביכולות המחשוב, גישה לדאטה וטכנולוגיות open-source מייצרות "תנאים בשלים למהפכה".
3. זמן ההגעה ל-365 מיליארד חיפושים: ChatGPT מהיר פי 5.5 מגוגל
בזמן שגוגל לקחה כ-11 שנים להגיע להיקף זה של חיפושים, ChatGPT עשתה זאת תוך פחות משנתיים. זה מצביע על שינוי עמוק בהרגלי שימוש ובתפיסת "מה זה חיפוש".
4. משחק חדש למנהיגים – גם במדינות וגם בחברות ההגדרה של "מנהיגות" משתנה
יכולות כמו קבלת החלטות מבוססת דאטה, אימוץ מהיר של טכנולוגיות ויכולת להניע טרנספורמציה הופכות להיות תנאי יסוד להובלה עולמית – לא רק בתוך חברות אלא גם ברמה מדינית.
5. עלייה דרמטית בהשקעות של ענקיות הטכנולוגיה
חמש חברות הענק האמריקאיות (Apple, Amazon, Google, Microsoft ו-NVIDIA) הגדילו את הוצאות ההון (CapEx) הקשורות ל-AI ליותר מ-212 מיליארד דולר – גידול של 63% בתוך עשור.
6. תחרות גוברת על מוניטיזציה
החברות מתחרות לא רק על הטכנולוגיה, אלא גם על המודל העסקי. כניסת שחקנים בקוד פתוח והוזלת העלויות מטלטלות את מבנה ההכנסות של חברות AI מסחריות.
7. חדירה מאסיבית לשוק העולמי – בו זמנית
בניגוד לאינטרנט של תחילת הדרך, בו ארה״ב הייתה מוקד ההתפתחות והעולם הצטרף באיחור – הבינה המלאכותית פורצת בו-זמנית כמעט בכל השווקים המרכזיים בעולם.
8. הצטלבות בין טכנולוגיה לגאופוליטיקה AI אינו רק עניין עסקי
מדובר בזירה אסטרטגית של השפעה בין מדינות. מנהיגות טכנולוגית עשויה להכתיב את יחסי הכוחות העולמיים, ובייחוד במתח שבין ארה"ב לסין.
9. מרוץ חימוש בין חברות פלטפורמה לשחקנים ריבוניים
חברות כמו OpenAI, Anthropic וגוגל נמצאות בתחרות מול ממשלות ו"מודלים ריבוניים" – AI שמפותח ומופעל בידי מדינות במטרה לשמור על עצמאות דיגיטלית ותרבותית.
10. האינפלציה במונחים של 'עלויות אימון' מוחלפת בדיפלציה של 'עלויות שימוש'
למרות שהעלות להכשיר מודל הולכת וגדלה, העלות להריץ אותו בפועל (inference) הולכת ויורדת דרמטית. זה פותח את השוק לשחקנים קטנים יותר ויוצר בסיס למודל עסקי מבוזר יותר.
11. הקונפליקט בין רווח כלכלי ליעילות מערכתית גובר דו"ח מצביע על מתח
בין המירוץ של חברות להרוויח מ-AI לבין הקושי האמיתי לבנות מודל מוניטיזציה משתלם – בעיקר כשהטכנולוגיה נפתחת לכולם (open-source) והתחרות מתרחבת.
12. העולם הפיזי מגיב במהירות לאינטליגנציה מלאכותית
עלייה דרמטית בפריסת רובוטים תעשייתיים, מכוניות אוטונומיות, ופתרונות חכמים בתחום התחבורה, הלוגיסטיקה והבריאות – מצביעים על "התרחבות אופקית" של AI אל מחוץ למסך.
13. ההשפעה על עולם העבודה עמוקה ומיידית
עלייה של מאות אחוזים בביקוש למשרות AI (מול ירידה קלה במשרות IT לא-AI) מצביעה על שינוי מבני בשוק העבודה: ידע כללי בפיתוח כבר לא מספיק – ההתמחות ב-AI הופכת לכרטיס הכניסה החדש.
14. פוטנציאל ליצירת איזון אימה – ולאו דווקא אוטופיה או דיסטופיה
הדו"ח מציע תרחיש מעניין: אם כל השחקנים יפנימו את עוצמת הסיכון שב-AI, ייתכן שנגיע לאיזון בדומה למונח מעולם הגרעין – "הרתעה הדדית מובטחת" (Mutually Assured Deterrence). לא חזון אופטימי, אך בהחלט ריאליסטי.
15. מרוץ הפטנטים: עלייה תלולה מאז השקת ChatGPT
בארה״ב נרשמה עלייה של 6,000 פטנטים בתחום המחשוב וה-AI תוך שנה אחת בלבד (2023–2024) — מספר חסר תקדים שמרמז על התעצמות המירוץ לתפיסת אחיזה בידע וטכנולוגיה.
16. האשליה האנושית: 73% מהנבדקים לא מצליחים לזהות שיחה עם AI
בניסוי מבוקר, רוב המשתתפים טעו בזיהוי ושיחשבו שה-AI היה אדם. הדבר מציב שאלות אתיות ורגולטוריות עמוקות סביב אותנטיות תקשורת.
17. חזון לעתיד: עד 2035 – AI תייצר באופן עצמאי רעיונות, אסטרטגיות ותוכניות פעולה
החזון הנוכחי (על פי ChatGPT) הוא שה-AI לא רק יכתוב קוד ויציע פתרונות – אלא יבנה מודלים עסקיים, יזהה שווקים חדשים ויוביל חדשנות אוטונומית.
