קראתי השבוע דו"ח מרתק שהפיקו ב-Accenture Song, שמעניק הצצה להתנהגויות ולגישות של אנשים כלפי העולם שסביבם, כולל עסקים, טכנולוגיה ושינויים חברתיים. המסקנות והתובנות מסתכמות לחמישה טרנדים מרכזיים.
כאשר פריצות דרך טכנולוגיות משבשות ומתפתחות במהירות ומשנות באופן דרמטי את חוויות הדיגיטל של אנשים, הם באופן טבעי מגיבים ומתאימים את מערכת היחסים שלהם עם הטכנולוגיה כדי להבטיח שהיא עדיין משרתת אותם.
- עידן ההיסוס הדיגיטלי – "Cost of Hesitations"
מה קורה?
צרכנים מהססים יותר בפעולות דיגיטליות עקב חששות מאמינות, פרטיות ובטיחות, מה שמוביל לפגיעה בהמרות ולצורך גובר בהוכחת אמון. היסוס הופך לרפלקס טבעי, שכן אנשים כבר אינם יכולים להאמין באופן אוטומטי לתמונות מוצרים, ביקורות, קמפיינים שיווקיים ותכנים שהם נחשפים אליהם ברשת.
הזדמנות למותגים:
- שקיפות ואמינות – הצגת מידע ברור על פרטיות, אבטחה וביקורות משתמשים.
- תהליכי רכישה משופרים – צמצום חיכוך במעבר לשלב הקנייה.
- מיתוג מבוסס אמון – מתן ערך באמצעות תוכן חינוכי ואסטרטגיית שירות לקוחות שקופה.
2. אחריות טכנולוגית וחוויית הדור הצעיר – "The Parent Trap"
מה קורה?
הורים, מחוקקים ואנשי חינוך פועלים לצמצום ההשפעה השלילית של טכנולוגיות דיגיטליות על ילדים, בעיקר בהקשרים של בריאות נפשית ושימוש במסכים.
אחד האתגרים הגדולים ביותר של הורות בעידן הנוכחי הוא לעזור לדור הבא לעצב מערכת יחסים בטוחה עם הטכנולוגיה הדיגיטלית, ולמצוא דרכים להגן עליו מהסכנות הנובעות מגישה בלתי מוגבלת לרשת.
האצה של מדיניות רגולטורית מצד ממשלות לצד פעולות יזומות מצד הורים ובתי ספר ליצירת גבולות ברורים תשפיע באופן משמעותי על ארגונים—ובקרוב מאוד.
הזדמנות למותגים:
- חדשנות אחראית – פיתוח מוצרים טכנולוגיים עם בקרות לשימוש אחראי.
- חינוך הצרכנים – יצירת תוכן שמסביר להורים כיצד לנהל שימוש נכון בטכנולוגיה.
- מיתוג מבוסס ערכים – הצגת אחריות חברתית והובלה בתחום הוולנס הדיגיטלי.
3. כלכלת חוסר הסבלנות והכוח של קהילות – "The Impatience Economy"
מה קורה?
צרכנים דורשים תוצאות מהירות יותר בתחומי בריאות, עושר ואושר, ונעזרים בקהילות דיגיטליות ובמשפיענים על חשבון מוסדות מסורתיים.
עבור רבים, המרדף אחר בריאות, עושר ואושר מרגיש איטי ומעייף.
הכוח של הקהילה—והחיבור החזק בין אנשים—מספק מענה לחוסר הסבלנות שלהם, ופותח בפניהם דרכים חדשות ותפיסות חדשות לנווט בין היסודות של חיים מספקים.
הזדמנות למותגים:
- מוצרים ושירותים מבוססי פתרון מיידי – למשל, ייעוץ רפואי מהיר, השקעות דיגיטליות מהירות.
- חיבור לקהילות דיגיטליות – שיתוף פעולה עם משפיענים ומיקרו-קהילות.
- מתן מידע ברור ושקוף – כדי לשמור על אמון מול המוסדות המסורתיים המתערערים.
4. כבוד העבודה והאיזון בחיי העובד – "The Dignity of Work"
מה קורה?
עובדים מרגישים ניכור ושחיקה, ומחפשים עבודה בעלת משמעות ואיזון טוב יותר בין חיים אישיים למקצועיים.
כבוד העבודה הוא עמוד תווך מרכזי בסביבת עבודה בריאה, אך הוא הולך ומתערער תחת לחצים עסקיים, התקדמות טכנולוגית ושינויים בדינמיקה האנושית.
אם עובדים אינם מונעים ופועלים מתוך תחושת שליטה ומשמעות—כיצד ניתן לצפות מהם לספק מוצרים, שירותים וחוויות ברמה הגבוהה ביותר ללקוחות?
הזדמנות למותגים:
- שיפור חוויית העובד – מודלים גמישים, דגש על רווחה נפשית ותמריצים שאינם רק כלכליים.
- מיתוג מעסיק מבוסס ערכים – הצגת הארגון כמי שמכבד עובדים ומשקיע ברווחתם.
- חיבור בין חוויית עובד לחוויית לקוח – עובדים מרוצים מספקים שירות טוב יותר ללקוחות.
5. החזרה לחיים האמיתיים – "Social Rewilding"
מה קורה?
אנשים מחפשים איזון בין העולם הדיגיטלי לחיים האמיתיים, ומעדיפים חוויות פיזיות, קשרים חברתיים עמוקים יותר והתרחקות חלקית ממסכים.
בדיוק כפי ששיקום טבעי מחזיר את קצביו הטבעיים של הטבע, שיקום חברתי מחייה מחדש את הקשרים בין אנשים לבין העולם שסביבם.
מציאת סיפוק בעולם המהיר של היום דורשת זמן להתנתק ולהתמקד בפעילויות מספקות ובאינטראקציות משמעותיות בחיים האמיתיים—מה שמשנה את ההזדמנויות עבור עסקים.
הזדמנות למותגים:
- יצירת חוויות פיזיות – אירועים חיים, חנויות פופ-אפ, פעילויות קהילה.
- מוצרים שמקדמים דיגיטל דיטוקס – משחקים פיזיים, חופשות ללא מסכים, פעילויות טבע.
- מיתוג שמדבר על איזון – הצגת החזון של המותג כמי שתומך בחיים עשירים ומאוזנים יותר.
לסיכום: מותגים שמבינים את המגמות הללו ויודעים לשלב אותן באסטרטגיית השיווק, השירות והמוצרים שלהם יוכלו ליצור ערך אמיתי ולהתחבר טוב יותר לצרכנים וללקוחותיהם בעולם המשתנה של 2025. למקור. ופה יש One Pager שמסכם את 5 המגמות.