יצא לי לחשוב השבוע על כמה בולשיט, סיסמאות ואויר סובבים מותגים וארגונים כיום, בעיקר בהיבט של אימוץ טכנולוגות דיגיטליות, התמודדות עם אתגר החדשנות ובהסתכלות קדימה, למקום שבו מותגים רוצים להיות.
ואז צפיתי ממש אתמול בראיון עם טום גודווין, איש חכם, צבעוני ורב פעלים שגם כתב שני ספרים על חדשנות, מותגים בעידן הדיגיטלי והערך הצרכני שהם מייצרים.
המסרים המרכזיים מהראיון (הם חלק מהמנטרה הקבועה שלו):
- מותגים איבדו את זה לחלטין כשמדובר באימוץ טכנולוגיות חדשות. לא כל טכנולוגיה חדשה עומדת ״לשנות את הכל״, חלק ישפיעו ואחרות ממש לא.
- מותגים בטוחים שמה שמעניין את הלקוחות שלהם אלו המוצרים והשירותים שהם משווקים, או הבאזז וורד החדש בשיח הדיגיטלי, אבל במציאות רוב הלקוחות עסוקים פשוט ב-לחיות.
הם חושבים על ההוצאות שלהם, על חופשת הקיץ, על ניהול התא המשפחתי, על תעסוקה, בריאות ומה יעשו בסופ״ש הקרוב. ואז נשאלת השאלה: כיצד מותגים מתאימים את עצמם עבור המציאות הזו? איפה זה פוגש את הלקוחות? - נקודה סופר מעניינת ונכונה: אם הייתי שואל את רוב המותגים: איך הייתם בונים את החברה/מותג שלכם היום, על בסיס כל מה שאתם יודעים? במילים אחרות, רוב המותגים לא היו מעצבים את המבנה הארגוני, את התהליכים והשיטות, את תהליך הייצור ואפילו את מפת השותפים העסקיים בצורה דומה.
למשל: מותג מכוניות לא בטוח שהיה בונה תשתית מכירה המתבססת על סוכנויות, בנקים לא היו מתבססים בצורה חזקה כל כך על סניפים פיזיים…
🚨 ופה נמצא האתגר האמיתי, זו ה-טרנספורמציה שכולם מדברים עליה כל כך: בלי להאשים אף אחד, בלי דיונים חסרי תועלת לגבי למה העסק בנוי ועובד כפי שהוא עובד כיום, להבין את הפער בין המציאות הנוכחית לבין אותה אידיליה שתיארתי בסעיף 3, ולבנות תכנית כדי להגיע לשם, או לפחות להתקרב.
👈🏻 יש עוד המון תובנות מעניינות ובעיקר: פרקטיות. לצפייה בראיון המלא >
