השבוע זכיתי להשתתף בהרצאה מעולה של ד״ר תומר סימון, המדען הראשי של מיקרוסופט. הכותרת של ההרצאה דיברה על מהפיכת ה-AI אבל רציתי לשתף אתכן.ם במסר משקף אחד שממש נחקק לי בראש: שקף שעסק ביצירתיות.
מחקר שערכה נאסא (סוכנות החלל האמריקאית), בחנה כיצד רמת היצירתיות משתנה אצל בני אדם לאורך השנים וגילאים משתנים. קשה לשחזר את ההצגה של הנתונים בביס תוכן שכזה, אבל תשאלו את עצמכן.ם: מה מידת היצירתיות בגילאים הבאים באחוזים?
גילאי 3-5?
גיל 10?
גיל 15?
אנשים בוגרים?
התשובות:
98%
30%
12%
2% בלבד!
👈🏻 מה זה אומר?
🎨 יש משפט שמישהו אמר ״כל הילדים נולדים אמנים, ההתבגרות היא מה שפוגעת ביצירתיות שלהם״. על משקל דומה, המסגרות שאנחנו עובדים דרכן לאורך החיים נוטות לעצב אותנו בתבניות מוגדרות, כל בסיס סט של ערכים ותפיסות שלרוב מנוגדות ליצירתיות. אותו סט של מדדי הצלחה שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם חשיבה חופשית ויצירתית, והאבסורד הוא שזה קורה דווקא בגילאים שבהם היצירתיות היא ברמתה הגבוהה ביותר.
🤹🏻 אני לוקח את התובנה הזו גם למקומות העבודה. כולם מדברים על יצירתיות, חדשנות, היררכיות שמנסות לצמצם איטיות ולאפשר שיח פתוח ונגיש, אבל בפועל המנגון הארגוני הוא כוח שקשה שלא להתיישר לפי הערכים ובעיקר הנורמות שלו. כמה מהארגונים שאתם מכירים באמת מעודדים יצירתיות? במה זה בא לידי ביטוי? אפילו לא צריך להיות מהלכים גרנדיוזים, אפילו בתפקידים האישיים שלכן.ם או של העובדים שלכן.ם…
