״לא מגיע לכן.ם לקבל ציונים על העבודה הזו ולמעשה אני מכשיל את כולכן.ם!״, כתב מרצה בקורס במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטה בטקסס. הסיבה?
הוא קיבל עבודות לבדיקה, ורצה לבדוק מי מהם נעזר ב-ChatGPT כדי לכתוב אותן. במייל לסטודנטים הוא הסביר שהוא העתיק והדביק את העבודות לתוך הבוט במטרה לבדוק האם טכנולוגיית ה-AI כתב אותן וגילה שכן!
הבעיה המרכזית: הטכנולוגיה לא עובדת ככה. לא חסרות דוגמאות והסברים רשמיים לעובדה ש-ChatGPT למרות כל יכולותיו הרבות עדיין מספק תשובות מטעות ולא מדויקות.
לא עזרו גם הניסיונות של הסטודנטים להסביר שהם לא נעזרו בטכנולוגיה, כולל שליחת קובצי הגוגל דוקס עליהן נכתבו העבודות. המסקנה והדיון שהסיפור הזה מעורר:
בדומה לכל טכנולוגיה, לא משנה כמה היא מתקדמת ומייצרת ערך, ואפילו לא משנה כמה זמן היא מלווה אותנו והופכת לחלק מהותי מחיינו, לרוב אין לרובנו מושג כיצד היא עובדת בפועל, מה קורה ״מתחת למכסה המנוע״: מחשבים, סמארטפונים, ווויז….
אבל! מצד שני אנחנו כל הזמן אומרים שמה שקובע בשורה התחתונה זה חווית הלקוח, ושטכנולוגיה טובה הופכת לשקופה במובן שהיא מאוד תורמת לחיינו המודרניים ובסוף לא אמור לעניין אותנו איך היא עובדת באמת,כל עוד היא מדוייקת ואמינה. האמנם? האם במקרה של טכנולוגיה שאומרים שהיא תשנה את העולם ותעצב מחדש תעשיות שלמות, אין לנו אחריות להבין אותה טובה יותר לפני שאנחנו עושים אאוטסורסינג מאסיבי כל כך של תהליכים ועבודה?