קראתי אתמול כתבה מרתקת שכתב חבר וקולגה (וגם מנוי לברודקאסט שלי); דרור בנגל, שותף מייסד ב-Gizzmo.Ai, סטארטאפ בתחום האוטומציה של commerce-content.
בכתבה דרור מסביר על התחום הרותח שנקרא Content Commerce, המבוסס על מודל המחבר בין הפאבלישרס הגדולים והמוכרים (=אתרי התוכן), המשווקים/קמעונאים שמעוניינים למכור את המוצרים שלהם, וכמובן- אתן.ם ואני, הקוראים.
״84% מאתרי התוכן הגדולים בארה"ב פועלים בזירה זו, החל מהניו יורק טיימס, שעל פי הפרסומים, רכש את ה-wirecutter בלמעלה מ-30 מיליון דולר, ה-underscored CNN, USA-Today reviews, יאהו שופינג ועוד. למען האמת, קשה למצוא קבוצת אתרי תוכן גדולה ומכובדת היום בארה"ב ובריטניה שלא מתהדרת בפעילות מסוג תוכן שיווקי.״
איך עובד המודל?
״גולש נכנס לכתבה וקורא מידע על מוצר כלשהו. במהלך הקריאה הוא יתקל בלינק שמוביל לעמוד לרכישה של אותו מוצר. ברגע שהגולש רוכש את המוצר, הפאבלישר מרוויח בממוצע בין 2-20 אחוז עמלה. בשנים האחרונות התוכן השיווקי הפך למרכיב משמעותי בהכנסות של הפאבלישרים.״
״המודל עצמו לא חדש ומוכר לרבים בתור "affiliate marketing" או שיווק שותפים בעברית, אולם Content commerce הוא מודל עדכני עם מנוע טורבו וסט גלגלים משופר, שעוזר ליצור אפיק הכנסות יציב לאתרי תוכן.״
מאפייני השוק הפועלים ברקע:
צמצום תקציבי הפרסום ושיווק והרצון למקסם תקציבים קיימים לתוצאות בפועל
חיפוש אחר מקורות הכנסה נוספות מצד הפאבלישרס
״עיוורון באנרים״ מצד הגולשים, סולדים מפרסומות ומחפשים ערך צרכני אמיתי
המשווקים נהנים מקידום איכותי ואמין בעזרת אתרי התוכן הגדולים והמוכרים
תשלום רק לפי הצלחה (=מכירה בפועל)
הגולשים נהנים מביקורות ותוכן צרכני, ממוקד, המסייע בתהליך המחקר הצרכני טרום הקניה