שאלה קצת פילוסופית, אבל בעצם לא: עם יד על הלב, אתם יודעים מה החברה שלכם עושה? לאיזו מטרה היא הוקמה (במקור)? אם תשאלו רנדומלית 20 עובדות ועובדים, הם ידעו לענות על השאלה הזו? הרי "לעשות כסף" זו לא התשובה הנכונה. חברות רבות נוצרות מנקודה וממטרה מאוד ספציפית, לרוב עם אג'נדה ואפלו ייעוד ערכי מוגדר ועם הזמן והגדילה הן מאבדות את החיבור ל-למה? המקורי.
מחקר של BCG מצא שחברות וארגונים שמונעים מ-Purpose מציגים שורת רווח גבוהה יותר מחברות שלא. אז איך עושים את זה? איך חוזרים למקורות, מרעננים את המצגות ובעיקר את התפיסה העסקית?
ברגע שמסתכלים על ייעוד (Purpose) כמשאב עסקי, למעשה מרכיבים משקפיים חדשים שמאפשרים להתבונן על הפעילות בצורה אחרת לחלוטין. אפשר להרחיב את הדיון בהקשר הזה לאופן שבו מותגים מציגים את עצמם, מה ה-"אני מאמין" של המותג? וכמובן הצורך העדכני של ארגונים להגדיר זאת, בטח בעידן שבו צרכנים מצביעים דרך הארנק לטובת מותגים שעושים את זה.
אני רוצה לשתף אתכן.ם פרויקט תוכן ממוקד ואיכותי, בהפקה של חברת FIRMA, שעוסק בשינוי (Shift Happens). כחברה שעוסקת בעיצוב והחיבור של העולם העיצובי לעולם העסקי, אהבתי למצוא מאמר שכזה שמחבר את התיאוריה לפרקטיקה, עם טיפים ודחיפה שיכולים לעזור להניע תהליך של מיקוד מחדש.
המאמר מחולק ל-3 חלקים: עיצוב תרבותי של הארגון (Culture Design), עיצוב תפיסת השירות (Service Design) ו-הנושא שהתייחסתי אליו הבוקר: עיצוב ייעודי או עיצוב המטרות (Purpose Design).
תודה לדורון גולדנברג, מנכ"ל פירמה (שגם חבר פה בברודקאסט) ששיתף אותי במאמר >