בין אם מדובר בתכנית אסטרטגית רב שנתית (יש דבר כזה בעידן בו אנו חיים?) ובין אם במשימה/פרויקט ספציפי שעל הפרק, לא ניתן להשיג את המטרה המשותפת בצורה אפקטיבית ללא שיתוף פעולה בין המחלקות. הרבה לפני הטכנולוגיה מדובר באנשים, ומה לעשות שטבע האדם מונע מפסיפס שלם של אמוציות שבהרבה מקרים מעמעמות את שקיפות וטוהר המטרה העסקית הכוללת.
יחסי הכוחות משתנים בכל ארגון, וגם בו כמו כל יצור חי המשקלים דינאמיים ותלויים קודם כל באנשים שממלאים את הפונקציות הספציפיות. מניסיון, כמה קריטי מי ממלא/ת כל פונקציה כזו, כמה השפעה יש לתפיסת עולמו/עולמה, הניסיון, הערכים, המוכנות לקחת סיכונים ומצד שני תמיד לדעת לחזור ולשאול בכנות ״מה מטרת העל?״ כדי להתפקס ולחזור ולהכוון אליה.
החשיבות לכל זה משלשת עצמה ברגע שדווקא מי שמוביל מחלקות, אגפים ובהתאם גם תקציבים ואנשים יידעו לנטרל מכשולים שבדרך (צווארי בקבוק במשימה, נידמיות תקציבית) ואולי לפני הכל: לדעת להמיס מכשולי אגו שלרוב מציבים מחסום מיותר ואפילו מסוכן לעסק בדרך אל המטרה ה-משותפת.
מילת המפתח (לטעמי) היא קודם כל אמפתיה, לדעת להסתכל לצד השני בעיניים, לנסות ולהיכנס לנעליו ולהבין מה מניע אותו כדי לנווט את הדרך המשותפת.
הכי קל להגיד, הרבה יותר קשה ליישם….