הבנאליות שבגנריות

מתי בפעם האחרונה שמתם לב לבאנר או מסר פרסומי ממומן? מתי בפעם האחרונה הקלקתם עליו? אבל יותר חשוב: מתי אותה הפרסומת הובילה אתכם לבצע רכישה?

הקריקטורה המעולה הזו של marketoonist (אם לא שמעתם עליו חובה לעקוב!) מדברת על גישת ה-“spray and pray” שמשווקים רבים עדיין משתמשים בו כיום, גישה שדומה לירי ארטילרי על שדה פתוח במטרה לפגוע בכמה שיותר מטרות, בלי מיקוד או ירי מדיוק. שיטת מצליח.

הביקורת בגישה הזו נובעת מהעובדה שלמרות כמויות הדאטה האדירות שזמינות עבור מותגים, כלי הניתוח בזמן אמת, מערכות שיווק שיכולות לטרגט בצורה חכמה מסרים פרסונליים יותר ללקוחות הרלוונטיים במקום ובזמן הרלוונטיים ועוד, עדיין מותגים ועסקים רבים מיישמים שיטה חסרת יצירתיות (עסקית-טכנולוגית-שווקית) במטרה להניע לפעולה.

כמעט בכל יום אני מקבל עוד פניה בתיבת ההודעות בלינקדאין, של אנשים ששואלים לשלומי, מקווים שאני בטוב ואז פורסים טקסט באורך הגלות על הפתרון שיש להם להציע. למה נראה לכם שזו שיטת שיווק שתעבוד?

הקריקטורה של ה-marketoonist מדברת על גישה אחרת: “learn and earn”: תבין קודם מי עומד מולך, מה הבעיות שלו, מה מניע אותו, מה הוא מחפש, מה מאפיין את השוק בו הוא פועל ומה האתגרים שבו ואז (ורק אז) תנסה להציע פתרון. במקרה של אנשי מכירות בלינקדאין נדרש מאמץ גדול משמעותית מרק לקרוא את הטייטל של הנמען. במקרה של מודעות ממומנות בשאר הערוצים נדרשת עבודה הרבה יותר מורכבת. להציג את המוצר שאתם רוצים לדחוף, ולצפות שזה יעבוד, זה כל כך 2001….