לפני 21 שנים עמד סטיב ג׳ובס על הבמה והציג את אחד מהמוצרים המהפכניים ביותר של התקופה. *הנה כמה עובדות מעניינות:*
השקת האייפוד למעשה סללה את הדרך לחזרה של אפל לגדולתה, ובהמשך אף לשיאים גבוהים יותר עם השקת האייפון והאייפד. אפל עמדה לקראת קריסה כלכלית והמוצר החדש שהדהים את השוק היה אחד משלבים להתאוששותה הפיננסית.
ג׳ובס חזר על העובדה שהאייפוד יכול להכיל 1,000 שירים חמש פעמים במהלך ההצגה הראשונה, שלקחה לו כ-45 שניות בלבד. מעבר לעובדה המטורפת והחדשנית הזו, הממשק היה גאוני ושובר שוק הודות לגלגל הפיזי שאפשר חיפוש מהיר ונוח לבחירת שירים (בשוק מנומנם בלשון המעטה), הוא נכנס בקלות לכל כיס והכי חשוב: בהיבט ה
מוצרי האייפוד היה *פתרון אפקטיבי נגד כאבים, ולא סתם ויטמין…״*. אחריו יבואו שלל דגמים מתקדמים יותר, אבל מה שיותר חשוב הוא הנגשת המוצר גם למי שאינו עובד עם מחשב מק (צעד שפתח את השער למאות מיליוני לקוחות פוטנציאליים וחדשים), החיבור האינטואיטיבי שלו לחנות המוסיקה itunes, ולמעשה האייפוד היה מסמר נוסף בארון הקבורה של תעשיית הדיסקים (זוכרים?!)
כמו כן, האייפוד סימל יותר מהכל את המעבר של אפל מחברת מחשבים לחברת טכנולוגיה צרכנית, וכולנו יודעים כיצד הצעד המשמעותי הזה שינה את עתיד החברה ולמעשה את עולם הצרכנית בהיבט הרחב.
נקודה אחרונה: מוסיקה היא שפה אוניברסלית היא משפיעה עלינו ומעוררת רגשות יותר מכל אמצעי אחר כמעט. אומרים שיש לה היכולת לצלול עמוק לתוך הנפש ולהציף משם דברים שלא ידענו או ששכחנו שקיימים…החיבור בין טכנולוגיה למוסיקה הוא כה עמוק במקרה הזה, עד שיש תנועה של אנשים שממש היו רוצים שהאייפוד המקורי יחזור לשוק…
מחומרים כאלו עשויים אגדות….