ענקית הפרסום הבינלאומית פובליסיס הציגה לאחרונה חבר הנהלה חדש: ליאון, מנהל המטאוורס (Chief Metavers Officer) של הקבוצה.
ליאון אמון על הובלת הלקוחות הפחות דיגיטליים, כאלו שזקוקים להובלה, השראה ובעיקר הבנה כיצד העסק שלהם יכול וצריך לפעול בעידן המטאוורס. ליאון דובר צרפתית, יש לו כתובת דוא״ל ואפילו חשבון לינקדאין רשמי, אבל – הוא לא אנושי, אלא אוואטר שפובליסיס ייצרה לטובת הנושא.
פובליסיס לא לבד. דיסני, פרוקטר אנד גאמבל, לואי ויטון ועוד מותגי ענק בינלאומיים החליטו להשקיע מיליונים ביצירת תפקיד חדש: ה-CMO, ולא, לא מדובר בטייטל המוכר, אלא ב-Chief Metavers Officer, שאמור להוביל אותם בבטחה אל השלב הבא באבולוציה של האינטרנט, אל עתיד שבו המטאוורס יהיה מקום שבו צרכנים וגם מותגים יבלו שעות מזמנם.
אבל, בואו נתייחס קודם לפיל שבחדר: רבים טוענים שמדובר בלא יותר מאשר הבאזז וורד החדש, ולא בכדי מדובר במותגי ענק שהחליטו להשקיע לא רק ביצירת התפקיד הבכיר החדש אלא גם בתקציבים שהוא ידרוש. מצד אחד תמיד קל יותר כשיש כיסים עמוקים, אבל מצד שני גם יש יותר מה להפסיד.
כולם מכירים את המספרים שמראים את הקפיצה האקספוננציאלית בצריכת המובייל לאורך השנים וכיצד אי הכניסה בזמן הפכה למעשה לסוג של ״מס מתעכבים״ עבור מותגים שלא השכילו להמציא עצמן מחדש במדיום המובייל, ולכן קל להזדהות עם מותגים שבוחרים להקדים תרופה למכה ולהתחמש דיגיטלית ועסקית לקראת הגל החדש של האינטרנט.
דוגמה טובה היא וולמארט: בשנות ה-90 לא היתה לוולמארט אסטרטגיית מסחר שכללה את העולם הדיגיטלי. האתר בקושי אפשר הזמנות, לא היה מערך לוגיסטי ראוי וכמובן שמנהלי הסניפים לא היו חלק מהמאמץ החדש. לכן קל להבין מדוע הפעם וולמארט משקיעה משאבים בעולם ה- web 3.0 כבר בשלבים המוקדמים שלה, גם אם לא ייצא מזה כלום. בניית השריר היא מה שבאמת חשוב כעת.
אבל, האם לא מדובר בסוג של FOMO דיגיטלי-עסקי על סטרואידים? רק כדי לסבר את האוזן: מקינזי מאמינים שעד שנת 2030 שוק ה-web 3.0 יהיה שווה כ-5 טריליון דולר, וחברת המחקר גרטנר מאמינה שתוך שנים ספורות בני האדם ״יבלו״ כשעה בממוצע ביום בתוך סביבת המטאוורס (מה שזה לא יהיה).
אבל בואו נהיה הוגנים: תפקיד ה-Chief Metavers Officer החל את דרכו קודם כל בשווקים שבהם הוא ״עושה שכל״: עולם הגיימינג, עולם שבו ההזדמנות והפוטנציאל ביצירת עולמות וירטואליים מתאימים אורגנית ללב העשיה והחוויה. אבל, כמו כל תחום חדש מותגים גדולים נוספים שמגיעים מתחומים אחרים לגמרי התחילו לבחון משמעויות והזדמנויות עבורן:
פרוקטר אנד גאמבל השיקה את BeautySPHERE שנועדה לשלב רובד משחקי ובידורי עם מגוון ממוצרי החברה, נייק רכשה חברה שמתמחה ביצירת מוצרים דיגיטליים מבוססי NFT ועוד חוויות שזמינות בגרסת המטארווס של המותג, רשת סטארבקס ייצרה גם היא עולם וירטואלי מבוסס NFT שמתחבר לתכנית הנאמנות הסופר פופלרית שלה ומנגיש רובד חדש לגמרי של מוצרים שירותים וחוויה ללקוחות. אלו רק כמה דוגמאות.
מעט מהניסויים האלו ייצרו רווחים, אבל זה לא הסיפור האמיתי פה. מה שיותר חשוב הוא ההתנסות וההתמודדות עם ה-FOMO הדיגיטלי (הפעם של המטאוורס), שבעבר פגע במותגים שאיחרו להיכנס למשחק. קחו את וולמארט למשל, שאיחרה להיכנס לעולם המסחר המקוון, בטח בהשוואה למתחרה המרה אמזון.
להתגבר על הביקורת הצינית
אחד מה-אתגרים המשמעותיים ביותר הוא קודם כל להתמודד עם הסקפטיים. אנשי הלא, אלו שקיימים בכל ארגון ובכל מותג ונוהגים לצקצק כשמדברים על טכנולוגיות ובעיקר הזדמנויות עסקיות חדשות שיכולות, אולי, לשנות את הכל.
אז נכון, אי אפשר לדעת האם ההשוואה של מהפיכת המטאוורס תהיה דומה, קטנה או אולי תגמד את מהפכת המסחר המקוון, מהפכת המובייל ומהפכת הסושיאל. כמו עם כל דבר חדש, מדובר בהימור.
אבל, אם נסתמך על תפקיד ה-Chief digital officer והכניסה שלו לארגונים, היו כאלו שפשוט הרחיבו את תחום אחריות קיים של מנהלים/מנהלות בארגון בתפקידים דומים והטילו עליהם את המשימה להשקיע כ-20% מזמנם בדבר החדש הזה שנקרא "דיגיטל" והיו ארגונים שהגדירו תפקיד ופונקציה חדשה, ואף השקיעו בלהביא גורם מקצועי מבחוץ. הכל חלק מראיה רוחרבית של "לשבת על הגדר", כן או לא.
מה שבטוח זה, שלא קיים מתכון אחד שמתאים לכל, כל ארגון הוא אוסף של חלקים נעים, אוסף של אסטרטגיות משתנות, משאבים, חזון וערכים שונים.
לכן בחזרה לכותרת:
המטרה הראשונית של כל מי שאחראי בסופו של דבר על תחום המטאוורס (אם בכלל יהיה קיים כזה), הוא לבנות קואליציה של אנשי הכן שלפחות מוכנים לקחת חלק בתהליך זיהוי מיפוי ובחירת האזורים שבהם העולם החדש והפוטנציאלי הזה יכול לתרום לעסק, ועוד לפני, ללקוחות. יכול להיות שבסוף לא יימצא ערך אמיתי, יכול להיות שחלק מהתחומים יזהו הזדמנויות חדשות ומרתקות וענפים אחרים לא, מה שבטוח זה שכל עוד מדובר בשלב של "פלסטלינה", של ארגז חול עסקי, שווה לפחות לבדוק ולהתנסות.
הרשומה מבוססת על כתבה שהתפרסמה באתר בלומברג.
