גיליתי את התופעה הקמעונאית המדהימה הזו: עובדים של חנויות ספרים בוחרים ספרים מומלצים שהם קראו ואהבו, עוטפים אותם וכותבים סוג של המלצה כללית ואמורפית על העטיפה, מבלי לגלות או לציין מי הכותב/ת או על מה הספר בכלל מדבר.
הרעיון: סוג של ״בליינד דייט״ בין הקורא לספר. הספרים העטופים מונחים על מדף או שולחן ייעודי, והלקוחות מקבלים רק ״טיזרים״ לסיפור האמיתי שנמצא הלכה למעשה מאחורי העטיפה.
מה זה מייצר?
- חיזוק אלמנט ההפתעה והריגוש מהלא נודע
- חיזוק החזרתיות לחנות ולעמדה הספציפית, גם מצד הרצון לגלות הפתעות חדשות וגם בעקבות המלצות מוצלחות של הצוות וההתאמה ללקוח הספציפי
- דיסקברי צרכני מכיוון אחר: במקום לגלות ספרים חדשים מביקורות העיתונים, פרסומות או המלצות אישיות, פה יש תהליך גילוי אחר לחלוטין. דווקא בעולם דיגיטלי, מדובר בחוויה פיזית לחלוטין
כחושבים על זה, אפשר ליישם את גורם ההפתעה גם במוצרים ושירותים רבים ומגוונים. דווקא ובעיקר בעידן שבו התחרות על תשומת הלב של הלקוחות כל כך מורכבת ומאתגרת, שילוב ״הפתעות״, יכולות גילוי חדשות ומפתיעות יכולות לחזק את הבידול של המוצר או השירות.
דוגמה נוספת ומקומית: צ'ירס היא חברה ישראלית שמשווקת למנויים מארזים של בקבוקי יין עד הבית.
הרעיון: הלקוח מגדיר תחילה את העדפותיו ביין, ואחת לתקופה מקבל הביתה מארז של יינות מתחלפים. אז נכון שבמקרה של צ'ירס הלקוחות כן מגדירים מראש את העדפותיהם, אך עדיין קיים מרכיב ההפתעה בעת פתיחת המארז.
