נקודת ציון היסטורית בענף שידורי הטלויזיהבחודש יולי השנה קרה משהו דרמטי, אבן דרך משמעותית:
לראשונה בהיסטוריה של שידורי הטלויזיה, שירותי הסטרימינג עקפו את צריכת הטלויזיה המסורתית, זו שמסופקת על ידי רשתות השידור ה״מסורתיות״/ברודקאסט.
נכון שמדובר בשוק שעוד יכול להתהפך בחזרה, אבל – זו תזכורת לכוח המטורף שיש לשחקני הסטרימינג על השוק, כוח שהרשתות המסורתיות ממש לא נשארות אדישות אליו.בעוד שחברות הסטרימינג מוציאות הפקות חדשות לאורך כל השנה, מסורתית רשתות השידור משיקות סדרות והפקות חדשות ומושקעות דווקא בסתיו (לפחות בארה״ב), ואם לוקחים בחשבון את טבלת ההוצאות הצפויה של כל השחקנים (סרטימינג וברודקאסט כאחד) בהפקות תוכן מקורי, קל להבין את גודל האיום:
צפי ההוצאות* על הפקות ותוכן מקור ל-2022/2023:
אמזוו פריים וידאו: 15מיליארד $
נטפליקס: 13.6 מיליארד $
דיסני+: 9.5 מיליארד $
אפל: 6 מיליארד $
הולו: 5.5 מיליארד $
אי.אס.פי.אן: 1.5 מיליארד $
*מקור: Bloomberg Inteligence
ועדיין, מעל המספרים המטורפים נשאלת השאלה: האם המודל הנוכחי של דמי מנוי חודשיים הוא ססטינאבילי? קחו את הניסיון של נטפליקס למשל: לאחרונה דווח שהיא בוחנת להשיק מסלול מנוי מוזל, שישלב פרסומות.
קראתי השבוע שדמי המנוי החודשיים צפויים להיות סביב כ-7$ בלבד לחודש, ושמשך זמן הפרסומות יוגבל לכ-4 דקות ביום, לא נורא כל כך….לדעתי אנחנו נמצאים עדיין בשלבים ראשוניים של השוק, עם קונסילידציה של מותגים וחברות מצד אחד, השקעות אדירות בתוכן במקביל, ניסויים במודלים עסקיים חדשים ומגוונים, וגם לא מעט אגו….למה הכוונה?
אמזון השיקה השבוע את ״שר הטבעות: טבעות הכוח״, הפקדת מקור חדשה שנחשבת ליקרה בהיסטוריה! כמה אתם שואלים? יותר ממיליארד דולר (כולל 250 מיליון $ שבזוס שילם עבור הזכויות להשתמש בדמויות המרכזיות, כסוג של ניסיון לייצר את הגרסה שלו ל״משחקי הכס״ הפופולרית).