התייחסתי פה לא פעם בעבר לגבי הפער שבין צריכת התוכן הדיגיטלי, בעיקר ברשתות החברתיות (אבל לא רק) של צעירים וילדים כיום, לבין סוג הכלים שאותם ילדים מצוידים בהם כדי להתמודד עם נורמות ברשת. האיומים ברורים, לא חושב שצריך להרחיב. עד שמערכות החינוך יבינו שזה ממש לא Nice to have אלא שעורים קריטיים לחיים, חלק מחברות הטכנולוגיה גם נוקטות צעדים אופרטיביים ולוקחים סוג של אחריות.
סנאפ, לדוגמה, השיקה השבוע את ה- “Family Center”, פיצ'ר שיאפשר להורים גישה לכל החשבונות והפרופילים שהילדים מתקשרים איתם בחשבון שלהם. ההורים לא מקבלים גישה לתוכן ההודעות, רק לשמות הפרופילים. באופן הזה הם יוכלו לעקוב וכמובן לשאול את הילדים במקרה שבו לא יזהו פרופילים חשודים. גם ההורה וגם הילד/ה צריכים לאשר את הפיצ'ר החדש כדי שהוא יופעל, ונסאפ הודיעה שהיא מתכוונת להרחיב את היכולות של ה-“Family Center”, למשל: ההורה יקבל נוטיפיקציה בכל בקשה או אישור של חברות חדשה באפליקציה.
לסיכום: ככל שהמודעות, השיח, דרישות ההורים וכמובן הנחיות הרגולציה עולים ומתחזקים, כך מצופה מחברות הטכנולוגיה לייצר ולהנגיש כלים שמעניקים בחזרה כוח למשתמשים (הצעירים והצעירים ברוחם) במטרה לשמור על התנהלות תקינה ובטוחה.