ענף האופנה כמוביל חדשנות חלק ב'

בפוסט הקודם שיתפתי בחלק א' של מיפוי הסגמנטים העסקיים בתחום האופנה והשילוב של טכנולוגיות דיגיטליות בהן, והנה החלק ה-2:

קודם כל, לשמחתי קיבלתי המון פידבקים מרבות ורבים מחברי הברודקאסט, בעיקר לגבי נושאים משלימים וסופר חשובים בהקשר של ניתוח ענף האופנה.

1. אחד מהטרנדים המעניינים ביותר בתחום הוא היכולת לייצר ב- Fashion On Demand, מה שאומר שהמודל מתהפך, ובמקום לייצר במאס פרודקשיין, הייצור הופך ליותר ממוקד ופרסונלי – לפי דרישה בפועל. מדובר בשינוי דרמטי שהוא לא פחות מגיים צ'יינג'ר בשוק, שמתרחק ממצבים של עודפי מלאי (מה שמוביל להנחות כדי להיפתר מהסחורה, שלא לדבר על הפסולת האדירה שנוצרת ומצטברת בכל שנה), לעבר מודל עסקי יעיל ומדויק יותר, שלא לדבר על התאמה מהירה ועדכנית יותר לצרכים של הלקוחות בשטח.
   
2. אחת המשמעויות של מודל ה-Fashion On Demand היא היכולת לייצר פרסונליזציה ברמת הלקוח: אתם מזמינים בדיוק את מה שאתם רוצים ובהתאם קו הייצור מתאים עצמו לייצור מדויק וספציפי יותר, ז"א קו יצור שמכוון לדיוק תוך הימנעות מקו ייצור המוני וגמרי. פה משתלבות טכנולוגיות כגון מציאות מדומה: לקוחות מתחברים לעולמות וירטואליים ויכולים שם לבחון דגמים של מוצרי אופנה, לטייל במרחבים מסחריים ולבחור את המוצרים הרלוונטיים, ואז באמצעות כלים דיגיטליים שמציעים התאמות אישיות, הן ברמת העיצוב והן ברמת המידות, מעבירים את הדרישות הספציפיות ליצור.
   
3. בהמשך ישיר למגמת ה-Fashion On Demand, ובעיקר להשלכות שלו, המגמה המשמעותית שכדאי להכיר היא ה"צרכנות המודעת": ענף האופנה נחשב לאחד הענפים המזהמים ביותר בעולם (בכל שנה כ-40 מיליון טונות של פסולת שמקורה בענף האופנה מועברים לזבל ולהשמדה), ולכן המעבר לתהליכי ייצור והפקה ספציפיים ומותאמים יותר לצרכים בפועל מובילים לצמצום הפסולת ולתפוקות שבסופו של דבר יופנו לפח. אחת החברות הישראליות שפועלות בתחום היא Kornit Digital שמציעה בין היתר מכונות שמאפשרות ייצור מותאם וספציפי/פרסנולי, מה שחוסך באופן משמעותי בחומרי הגלם ובפסולת שנוצרת בתהליך.