הכותרת נשמעת צינית אבל הכוונה שלי היא חיובית לחלוטין. בעידן המודרני, התרגלנו לנוחות מקסימלית, וכל דבר מעבר נתפס כמאמץ מיותר.ואם ננסה להגדיר את המושג "מאמץ", אני כבר לא מדבר על הליכה מוגברת או הרמת משקלים, אלא על המאמץ שנדרש מהאגודל שלנו על גבי מסך הסמארטפון. עצוב, אבל נכון.
הכתבה שצירפתי מתייחסת בדיוק לנקודה הזו: חברת Bolt, שמציעה שירותי השכרת קורקינטים ואופניים שיתופיים ברחבי אירופה, חברה למשרד התחבורה השוודי ובעזרתם עשו שינוי קטן אבל משמעותי בפסיכולוגיה הצרכנית:
אזרחים שמנסים להזמין הסעה בעזרת שלל אפליקציות הסעות חברתיות, מקבלים תצוגה על המסך של קורקינטים של החברה שנמצאים בקרבה של עד 3 ק"מ מהם, במטרה לעודד אותם להחליף את הנסיעה ברכב בכלי תחבורה שיתופי וירוק.
מטרת העל: צמצום נסיעות ברכבים המונעים בדלק, צמצום עומסי התנועה ובעיקר עידוד שינוי במודעות הצרכנית כדי לחזק העדפה לכלי רכב עירוניים ושיתופיים. זה מסוג שיתופי הפעולה שאפשריים רק באירופה או בסין, אבל התוצאה ברורה: 60% מהמשתמשים בחרו באופציה הירוקה והחליפו נסיעה שיתופית ברכב באופציה של קורקינט או אופניים חשמליים. פנטסטי לא?
אז מה היה לנו פה? מאחורי הקלעים: שיתוף פעולה עסקי/חברתי בין הגורמים הרלוונטיים, בפרונט -על גבי המסך ומול עיני הלקוחות: טוויק קטן מאוד בממשק אבל פוטנציאל אדיר בשינוי הצרכני, והמספרים מראים שהשינוי הזה עובד!
בחזרה לכותרת: "כלכלת העצלנות": נדמה שהחברות והשירותים המצליחים ביותר הם אלו שתוקפים שוב ושוב את אחד מהמאפיינים האנושיים העמוקים ביותר: עצלנות, תספקו מענה עסקי/דיגיטלי אפקטיבי, פשוט וכזה שדורש מינימום מאמץ, וכנראה שעלים על משהו טוב.