שיתפתי לא מעט בעבר לגבי שוק הסופר אפליקציות, תעשיה (שלא לומר תופעה) טכנולוגית בהגדרה אבל לא פחות חשוב – תרבותית/צרכנית שמשגשגת בסין , עם אליפיי וויצ'אט כמובילות השוק. אבל, מסתבר שענקיות הטכנולוגיה הסיניות פועלות כבר שנים ב"ייצוא" הקונספט למדינות השכנות, גם כסוג של התרחבות עסקית מבוססת השקעות, אבל גם מתוך מגבלה שהרגולציה הסינית מפעילה במדינה.
אבל לפני הכל, מה זה סופר אפליקציה? במשפט קצר: פלטפורמת מובייל שמאגדת בתוכה מניפה רחבה של שירותים צרכניים: קמעונאות, מזון, ביטוח, תחבורה, בידור, העברות כספים, השקעות, אופנה וכו'….
2 דוגמות לסופר אפליקציות שפועלות מחוץ לסין, אבל לגמרי שואבות "השראה" קונספטואלית ועסקית מהאחיות הסיניות המבוססות: הראשונה: Gojet היא סופר אפליקציה שפועלת באינדונזיה, התחילה בכלל כאפליקציה להזמנת הסעות קטנוע במטרה לצלוח את פקקי הענק של עיר הבירה ג'קארטה.
בשנה שעברה, במסגרת עסקת ענק שמוערכת בכ-18 מיליארד דולר, היא אוחדה עם Tokopedia, שנחשבת למרקטפלייס הדיגיטלי הגדול במדינה, ויחד נוצרה זהות חדשה – סופר אפליקציה, שמשרתת יותר מ-100 מיליון משתמשים פעילים ביום, 11 מיליון עסקים, 2 מיליון נהגים והכנסות שמייצגות כ-2% מסך הכלכלה האינדונזית, שמוערכת בכטריליון דולר.
הדוגמה השניה: Grab: סופר אפליקציה שפועלת בעיקר בסינגפור, נקראת באופן רשמי כ: " Everyday Everything app", שדי מתאר מה היא עושה….גם היא החלה דרכה כאפליקציה להזמנת הסעות בדרום מזרח אסיה, ובתהליך התרחבות הוסיפה עם הזמן שירותים כמו: הזמנת מזון וקניות עד הבית, שירותים פיננסיים, העברות כספים ועוד.
2 הסנטים שלי:
1) עד לאחרונה, היה קל להגיד שמודל הסופר אפליקציות אפשרי רק במדינה כמו סין, בעיקר בגלל מבנה השלטון והרגולציה וגם מבחינה תרבותית צרכנית. והנה, אנחנו עדים למדינות נוספות שמאמצות בהצלחה את המודל. לדעתי, ה-שאלה שיכולה לנבא הצלחה של סופר אפליקציה היא קודם כל שאלת הערך הצרכני: כמה היא מייצרת ערך, עבור מי, וכמה הערך מגוון, נגיש ואמיתי?
2) לא בכדי האבולוציה הזו מרחשת באזור דרום מזרח אסיה. נכון שיש קווי דמיון מסויימים בין השוק הסיני למדינות נוספות כמו אינדונזיה, תאילנד ועוד, אבל אחד מהקטליזטורים המשמעותיים ביותר לתופעה היא ההבנה וההשקעה של ענקיות הטכנולוגיה הסיניות בשווקים בתוליים יחסית שנמצאים סביבה, שבהם מודל הסופר אפליקציה יכול להצליח.
חשוב לזכור שבדומה לשוק הסיני, גם במדינות נוספות באזור המושג אינטרנט בייתי כמעט ולא היה, ובזמן קצר יחסית הם קפצו ישירות לעולם המובייל, מה שאומר הנגשה של ערך זמינות האינטרנט לכל אחד/ת ישירות מהסמארטפון, ה-מסך הראשון והמרכזי בחייהם…