קטגוריות
דיגיטל השראה

הסטוריטלר שאינו באזזוורד

זה אולי הפך לבאזז וורד שחוק, אבל למדתי אתמול שזה ממש לא. במסגרת קורס האטרטגיה של סקוט גלווי, זכיתי להשתתף בזום לייב איתו שערך כשעתיים. אחד הנושאים שהוא והקורס מתייחסים אליהם, הוא החשיבות והערך בסטוריטלינג חדשני ויוצא דופן.

ההגדרה שלו לסטוריטלניג מנצח (= של חברות טריליון הדולר): "היכולת לתאר בשפה פשוטה וממוקדת חזון שאפתני לבעלי המניות והלקוחות". כמה דוגמאות: ב-1999 גוגל הכריזה שהיא עומדת "לארגן ולסדר את כל המידע של העולם". שופיפיי שמה לעצמה למטרה פומבית ורשמית להפוך את המסחר (המקוון בעיקר) "לנגיש לכל אחד, עם פשטות בהקמה, הניהול השוטף והצמיחה של העסק".

אבל, צריך להיזהר עם האמירות הבומבסטיות האלו: התנאים להצלחה של המסרים: החזון אמנם חייב להיות שאפתני אבל גם אמין. בנוסף, החברה חייבת להציג התקדמות שוטפת אל מול החזון שהוצג, ולבסוף: חשוב להשקיע בהון אנושי שיסייע בשיתוף ובהפצה של החזון והמסרים.

רק כדי לסבר את האוזן: ב-2021 אמזון העסיקה כ-1,815 עובדות ועובדים הממוקדים בשיווק תוכן וסטוריטלינג, בהיבט הרחב. המספר הזה גבוה יותר מפייסבוק, אפל, P&G ו-קבלו את זה: יותר ממספר העיתונאים המועסקים בעיתון הוושינגטון פוסט!

אחת הדוגמאות הטובות לאיך זה לא תמיד מצליח, בלשון המעטה, הוא WeWork, שיצאה בהכרזות אולטרה שאפתניות עד כדי מנותקות מהמציאות, ובסופו של דבר הנרטיב של עצמה התפוצץ לה בפנים.

נקודה אחרונה וחשובה: אמזון: היא הגיעה למצב האופטימלי מבחינת הסטוריטלינג שלה: מספיק שהיא משתפת ציוץ רשמי או הודעת יח"צ לגבי תחום שהיא רק בוחנת להיכנס אליו, ושוווי המניה שלה משתנה. למשל: ב- 2017 היא רכשה את רשת הול פודס תמורת כ-14 מיליארד דולר. באותו היום, עקב פרסום המהלך, שווי החברה צמח בכ-12 מיליארד דולר, מה שאומר שעצם הידיעה הגדיל את שווי המניה, והפער למעשה כמעט מימן את הרכישה…..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *