התחלתי לקרוא ספר מרתק שנקרא ״The cold start problem” שכתב אנדרו צ׳אן, שותף ומשקיע הון סיכון בפירמת אנדרסון הורוביץ הידועה בהשקעות שלה בשלב הסיד בחברות טכנולוגיה.
הספר עוסק באפקט ה-Networks על חברות ומוצרי טכנולוגיה, החל משלב ההשקה ועד שחלקן נעלמות מהשוק. מה המשמעול של Network effect? מוצר או פלטפורמה מגדילים את הערך שלהם ככל שיש יותר משתמשים. נשמע בסיסי ומובן מאליו נכון?
הוא נותן את הדוגמה של אובר: ככל שיש יותר נהגים, כך זמן ההמתנה הממוצע של נוסע יורד, החוויה שלו משתפרת וכתוצאה הנהגים מגדילים פעילות והכנסות. אבל מה קורה בהתחלה? מעט נהגים= נוסעים לא ימתינו 15-20 דקות לנסיעה ולכן ינטשו את השירות, הנהגים לא יעבדו ולמעשה הרשת תקרוס.
ב-1908, היו פחות מחמישה מיליון מכשירי טלפון עבור כ-90 מיליון אזרחים בארה״ב. נשיא חברת AT&T אמר אז: ״מכשיר טלפון בלי מישהו שיענה בצד השני הוא הדבר המיותר בעולם!״… ומכאן הכוח שיש לחלק של ה-Effect שצמודה למילה Network.
בספר צ׳אן משתמש בדוגמאות מוכרות כמו למשל אובר, פייסבוק, יו-טיוב, Airb&b ואחרות כדי להמחיש את המסע המורכב מהשקה ועד שלב הרוויה שבה ישנה תחרות גוברת, עלות הולכת וגדלה להרכשת לקוח. ישנו גרף שמחלק ומתאר את השלבים השונים של כל חברה בתהליך הצמיחה, שלבים שהמטרה בהם היא ממש לא צמיחה בלבד.
למשל בדוגמה של אובר: מה היחס הנכון בין מספר הנהגים לנוסעים? מה מספר הנהגים המינימלי שיאפשר צמיחה, שמירה על חווית לקוח טובה, ייצר לנהגים הכנסה מספקת ויעשה ״שכל״ כלכלי?
