בשנת 1992, כשרשת האינטרנט התחילה לתפוס תאוצה, חברה בריטית זיהתה את ההזדמנות ובחרה למנף עצמה על בסיס הטכנולוגיה, ולשבש את מודל השידור הטלויזיוני.
מדובר בחברת sky של רופרט מורדק, שהבינה שאפשר לתקוף את הענף על בסיס מודל אחר לחלוטין: לרכוש זכויות שידור (ספורט בעיקר) גם בעלויות גבוהות יותר, ולהפיץ ישירות לצרכנים בעזרת שידור לוויני במודל מנוי חודשי במקום תשלום פר צפייה ספציפית או אפילו מודל הכנסות מפרסומות, מה שייצר מקור הכנסות רחב וגבוה יותר ביחס למה שהיה מקובל עד אז.
מדובר היה אז בסנסציה אמיתית הן עבור התעשיה והן עבור אזרחי אנגליה שלראשונה יכלו לצרוך תכנים במודל אחר לחלוטין. במילים אחרות, sky נעזרה בטכנולוגיה כדי להיכנס לתחום חדש.
הטכנולוגיה: איכות השידור, הקופסא שהיא הממיר, ממשק המשתמש וכל המערכת מסביב חייבת להיות טובה ומתקדמת מסיבות ברורות, אבל בסופו של דבר ה-killer application שלהם היה – התוכן. אם sky לא ידעו להציע שידורי ספורט ותכנים ייחודיים אחרים, אף אחד לא היה צורך אותם, בטח לא כשחקן חדש.
עכשיו בואו נתבונן על נטפליקס דרך אותם המשקפיים: בדומה ל-sky, נטפליקס שינתה את המודל המקורי שלה של הפצת סרטי די.וי.די לשידור ישיר במודל vod תמורת מנוי חודשי. היא הבינה שאפשר להשקיע מיליארדים בהפקת תכנים מקוריים ובקנית קטלוג תכנים מגופים אחרים, ולהרוויח מהכנסות חודשיות. כיום יש לנטפליקס כ-150 מיליון מנויים משלמים ברחבי העולם, והיא צפויה להשקיע כ-15 מיליארד דולר בהפקות מקור השנה בלבד, יותר מכל מתחרה ישיר ויותר מכל חברות ההפקה והשידור המסורתיות -יחד!
בדומה ל-sky, גם נטפליקס מתבססת על טכנולוגיה מעולה, והיא חייבת להיות כזו: מנוע המלצות התכנים, ממשק המשתמש, איכות השידור ועוד ועוד, אבל, ופה האבל הקריטי:
בסוף ה-killer application שלה היה ונשאר – התוכן! אם נטפליקס היתה משדרת ומציע שידורים חוזרים של סדרות עבר בלבד, ופה ושם איזה תוכן חדש טוב ככל שיהיה, המנויים היו נוטשים אותה ובענק…הוכחה נוספת: קחו את אחת המתחרות של נטפליקס: hulu. לה אין 150 מיליון מנויים, ולמרות שיש לה טכנולוגיה מעולה, היא נמצאת בבעלות של חברת מדיה ושידור מסורתית, ולכן כל התפיסה שלה של הפקת מקור וגם היכולת – שונה.
ופה אני חוזר לכותרת: מי נחשבת חברת טכנולוגיה? בדומה לדוגמאות רבות אחרות, הטכנולוגיה היא קריטית בהרבה מובנים, אבל – היא לא מספיקה. במקרה הזה התוכן הוא ה-סיבה שבגללה לקוחות באים, משלמים וכמובן, נשארים. אם נוציא מהמשוואה את התוכן – אין פה עסק (ומצד שני, זה גם נכון לגבי הטכנולוגיה, רק שהיא הופכת יותר לקומודוטי בשוק, אז מה חשוב יותר?)
העמלוק הזה לקוח מתוך מאמר מרתק של אחד מהאנליסטים הטכנולוגיים- צרכניים שאני הכי מעריך: בנדיקט אבנס, כיום עצמאי ולשעבר אנליסט ו-VC בכיר באנדרסון הורוביץ