"כיתת" ה-AI מתגבשת ממש בימים אלו, אתם בפנים?

בשנתיים הקרובות נתחיל לראות את כוח העבודה נחלק לשתי קבוצות: אלה שמאמצים את הבינה המלאכותית (GenAI) בשגרת היום יום בעבודה ובחיים האישיים, ואלה שלא. נכון להיום, השימוש בבינה המלאכותית עדיין לא מתבטא בשימוש טבעי ופשוט לרוב האוכלוסיה, מה שמייצר קבוצה קטנה שעבורה החוויה היא הפוכה לחלוטין: עבורם הטכנולוגיה הופכת לחלק משגרת החיים, והם אלו שייהנו מיתרון משמעותי על פני הקולגות שלהם, בעיקר בטווח הארוך.

חברי ה"כיתה" שיאמצו GenAI בצורה יומיומית, צפויים ליהנות מיתרון משמעותי על פני אלו שלא. תוך חמש שנים, נראה את "כיתת ה-AI" זוכה לקידומים, תגמולים ושכר גבוה יותר. מיומנויות AI יהפכו לכרטיס חובה בקורות החיים, בעיקר בשוק התחרותי, ובמיוחד כשבני הדור הצעיר – דור ה-AI – ישתלבו לשוק העבודה.

למה זה חשוב? כי רוב הארגונים, בעיקר המסורתיים שבהם, צפויים להיכנס לעולם ה-AI דרך העובדים שלהם ולא בהכרח באמצעות מינוי ראש תחום AI או פיילוט כלשהו. אגב, ארגונים רבים "תקועים" כבר בשלב הזה: הם מתקשים לזהות use case עסקי שיהווה את הרגל בדלת לעולם ה- GenAI, וגם אם מצאו הם מייד מגלים חסמים פנימיים שמונעים התנעה: מגלות אבטחת מידע, הגדרת עצם האחריות לפיילוט, יישום בפועל, מדידת ההצלחה ועוד.

אז מה ארגונים צריכים לעשות?

אי אפשר באמת לבנות משהו חדש מבלי להתמודד ישירות מול הסוגיות החשובות, או לפחות את השאלות שמאתגרות את הקיים: אם ארגונים באמת רוצים לבחון כיצד טכנולוגיות מבוססות AI יכולות לסייע לפעילות העסקית, הם חייבים להצליב בין הצרכים והכאבים העסקיים השוטפים, אל מול מניפת הצעת הערך שטכנולוגיות GenAI מציעות ומאפשרות, ולדעתי זה השלב המקדים והבסיסי:

להבין קודם כל מה הטכנולוגיה בכלל מציעה? במה היא שונה מטכנולוגיות אחרות? רק אחרי שמבינים באמת את ההזדמנות שהיא מציעה, אז אפשר להצליב ולהפגיש עם צרכים עסקיים רלוונטיים.

אחרי בחירת ה-use case המתאים, כמו גם הכלי/ם הטכנולוגי/ים שאיתם יוצאים לדר, חייבים להיכנס לתהליך הזה עם המון סבלנות, אופטימיות והבנה שלא מדובר במטה של קסם, אלא ניסוי מתמשך עם פוקוס בלתי מתפשר על הערך העסקי לארגון ו/או ערך משמעותי ללקוחות.