זה לא סוד שאנחנו "מבלים" יותר ויותר משעות היום דבוקים למסך הטלפון, ובו בזמן מפספסים את העולם האמיתי שממשיך להתקיים סביבנו. השימוש בתיאור "מבלים" הוא כ"כ אירוני במקרה הזה, כי התיאור המדויק יותר הוא דבוקים או אפילו מנוטרלים מנטלית ממה שבאמת חשוב. ובשביל מה?
זה לא חייב להיות דרמטי כמו פספוס הצעד הראשון של הילד/ה (למרות שזה מסר שתמיד עובר טוב בפרסומות), מספיק להרים יותר את הראש מהמסך ופשוט ליהנות מהנוף או ממי שנמצא ממש מולנו.
טרנד ה- Dumb Phones (הטלפונים הטפשים, כאנטיזטה לסמארטפונים) נולד בדיוק סביב התובנה הזו, שהחיים האמיתיים נמצאים סביבנו בזמן שאנחנו דבוקים למסך. כך נוצרה תנועה צרכנית-טכנולוגית שאומרת: עד כאן. אנחנו מחזירים לעצמו את השליטה.
השבוע גיליתי את ה-Light Phone III, דגם חדש של חברת "The light phone", שמייצרת טלפונים שהם ממש לא טיפשים, אלא פשוט מנותקים במודע מכל מה שרעיל ושואב זמן בסמארטפונים הקיימים.
אני קצת מוזר בהיבט הזה, אני יודע, אבל אני ממש אוהב את העיצוב שלו. דווקא הצורה המלבנית והלא מתיימרת או מתאמצת ממש מוצאת חן בעיני. המכשיר עושה כמעט את כל מה שאנחנו מורגלים אליו בטלפונים ה"רגילים" חוץ מזה שאין אפליקציות, וזה אומר שאין סושיאל, פידים, לייקים. ה-Light Phone III מציע את Essentials של מה שטלפון אמור להציע.
אני ממש אוהב את ההגדרה הזו: Essentials בהיבט הטכנולוגי-דיגיטלי: כי מספיק להתייחס לשיחה הרחבה על מהפיכת ה-AI כדי להבין שהנטיה הרחבה היא לשאול מה הטכנולוגיה יכולה לעשות? מה היא מציעה? במקום לשאול את מה שיותר חשוב: איזה ערך הטכנולוגיה יודעת להציע? על איזה צורך/כאב אנושי היא מספקת מענה?
בכנות, אני לא יודע אם הייתי מסתדר עם טלפון שכזה ביום יום, אבל כן חושב שמותגים, חברות וארגונים חייבים לאמץ את תפיסת ה-Essentials, כדרך קצת לחזור למקורות ולחשוב על האופן שבו הכלים והשירותים שלהם יכולים לשפר את החיים של המשתמשים והלקוחות, במקום לדחוף פיצ'רים וטכנולוגיות (מדהימות ככל שיהיו), רק כדי להגיד שהם שם.