השבוע האזנתי לוובינר שדיבר על דיזיין סיסטמס.
למי שלא מכיר, מדובר בסוג של ״ספר״ חוקים והנחיות לגבי יישום שפת מותג ושפה עיצובית, בעיקר במוצרים ונכסים דיגיטליים.
אחת האמירות שממש העיפה לי את המוח היא זו: להבדיל מספר מותג, דיזיין סיסטם ״מודרני״, כזה שנבנה למשל על פיגמה או כלים דומים, מאפשר מהירות של שינוי והתאמה. מכירים את ההתלבטות: שוקלים לשנות תהליך דיגיטלי? אולי לעדכן את השפה? אבל נמנעים כי זה ייקח המון זמן?
דיזיין סיסטם מבוסס פיגמה, כדוגמה, מאפשר להריץ שינויים רוחבית בזמן אולטרה קצר ולקבל מגוון חלופות ואפשרויות, ואז גם להתלבט, לשנות שוב, ולחדד במהירות את התוצרים. למה זה חשוב?
אחת הסיבות שבגללה ארגונים וצוותים נמנעים משינוי, הוא בגלל הפחד לטעות ובזבוז הזמן שייקח לתקן ולשנות שוב. אבל אם מנטרלים לרגע את החשש הזה, למשל דרך כלים שמאפשרים לבדוק ולהטמיע שינויים רבים בקצב מהיר, אז גם החשש מניסוי וטעיה קטן.
זה גם נוגע בתרבות ארגונית ותפיסות ניהוליות: סביבות שמעודדות התנסות, מתיחת גבולות, וגם הלמידה שמגיעה עם לטעות, מוציאה מהמשואה את החסמים שמונעים שינויים. פתאום להעיז ולעשות אחרת הם חלק מהסיסטם, ומשם יוצאים דברים מדהימים!
קטגוריות
אימוץ שינויים כשיטה
השבוע האזנתי לוובינר שדיבר על דיזיין סיסטמס. אחת האמירות שממש העיפה לי את המוח היא זו: להבדיל מספר מותג, דיזיין סיסטם ״מודרני״, כזה שנבנה למשל על פיגמה או כלים דומים, מאפשר מהירות של שינוי והתאמה. מכירים את ההתלבטות: שוקלים לשנות תהליך דיגיטלי? אולי לעדכן את השפה? אבל נמנעים כי זה ייקח המון זמן?
דיזיין סיסטם מבוסס פיגמה, כדוגמה, מאפשר להריץ שינויים רוחבית בזמן אולטרה קצר ולקבל מגוון חלופות ואפשרויות, ואז גם להתלבט, לשנות שוב, ולחדד במהירות את התוצרים. למה זה חשוב?
אחת הסיבות שבגללה ארגונים וצוותים נמנעים משינוי, הוא בגלל הפחד לטעות ובזבוז הזמן שייקח לתקן ולשנות שוב. אבל אם מנטרלים לרגע את החשש הזה, למשל דרך כלים שמאפשרים לבדוק ולהטמיע שינויים רבים בקצב מהיר, אז גם החשש מניסוי וטעיה קטן.