אתמול קיבלתי למייל את איור חדש של טום פישבורן המוכשר (עדיין לא עוקבות.ים אחריו?!) לא תמיד אני מתחבר למסרים אבל הפעם זה בול בפוני.
marketoonist.com
בציטוט שהוא מביא בפוסט שלו הוא אומר בהקשר של ארגונים והניסיון שלהם לשלב חדשנות): ״המנצח הוא הסטאטוס קוו״….התיאור הזה כל כך מדויק, ואני כותב את זה ממקום של הרבה מאוד ניסיון בהובלת חדשנות בארגונים, לא מהמובן הציני, להיפך: החיובי והאפטימי מאוד (אגב, זו ממש לא משימה, אתגר או תפקיד שמתאימים לציניקניים, תמשיכו הלאה….).
הוא אומר עוד משהו נכון: ״האתגר של יצירת תרבות ארגונית של שינוי משלב בתוכו הבנה שגם הצרכים משתנים בשלבים שונים של שילוב החדשנות.
אומרים על וולט דיסני למשל, שהגדיר 3 שלבים של ״עיכול״ רעיון חדש:
א. החולם
ב. הריאליסט
ג. הספוילר
כשרעיון מתקדם בתהליך, וולט דיסני היה ״מרכיב״ משקפיים אחרים בכל שלב:
בשלב הראשון, כחולם, הוא היה דוחה כל סוג של ביקורת. המילים ״לא, לא אפשרי, זה לא יעבוד״ פשוט לא חלק מהשיחה, אין חסמים.
בהמשך, בשלב הריאליסטי, הוא מתמקד בביצוע נטו (שלב קריטי), והוא יכול לעבוד ולפתח את הרעיון מבלי הביקורת של הספויילר.
בשלב האחרון, הספויילר, הוא מרכיב משקפיים של הצד המנוסה, הוותיק, זה שרואה את כל התמונה וכעת חוקר לעומק את הרעיון, בשיטה מובנית יותר.
לסיכום״ הרבה פעמים כשאנחנו עושים ישיבת בריינסטורמינג, לרוב יש בחדר כמה חולמים, הרבה ריאליסטים ובעיקר, וזו הבעיה: המון ספויילרים. רעיונות והזדמנויות טובות, יצירתיות וחדשניות לא יכולות לצאת משם…
קישור למקור