לא מזמן צפיתי בסרטון פרסומת משנות ה-80, שהציג נער שיושב מול המחשב שלו, ובשיחה עם הקריין מודה שמשחקי המחשב הם לא המקום האידאלי ללמוד דברים חדשים. כשהמצלמה שינתה זווית ניתן לראות מדף עמוס כרכים של אנציקלופדיה, שהוצגה כאלטרנטיבה הנכונה והאפקטיבית יותר לצבירת ידע וללמידה.
בפרספקטיבה של היום, מגוחך לחשוב כמה המציאות של אז עמדה לפני לא פחות מאשר מהפיכה, עם כניסת רשת האינטרנט לכל בית, מה שגם פתח שער לעולם חדש של הזדמנויות למידה, חינוך והעשרה עצמית, במגוון בלתי מוגבל של נושאים. ההזדמנויות הללו התרחבו משמעותית ברגע שהסמארטפונים הפכו בהגדרה למסך הראשון של חיינו, דרכם מונגשים עשרות אלפי אפליקציות שמטרתן ללמוד משהו חדש בקלות ובפשטות, ועוד לא דיברנו על שוק הספרים הדיגיטליים והספרים הקוליים (Audio books) ושוק הפודקסטים שעוטפים את חיינו מכל זווית אפשרית.
אחד המאפיינים המשמעותיים של רשת האינטרנט בכלל והעולם הדיגיטלי בפרט הוא דמוקרטיזציה של ענפים מסורתיים. מה שבעבר היה נחלתם של קבוצות סגורות ומסגרות מסורתיות, הופך לנגיש, זמין ופתוח לקהלים חדשים לחלוטין. זה נכון כמעט בכל תחום של חיינו, עם יזמים שמפתחים ומשווקים אתרים, אפליקציות וכלים דיגיטליים שנגישים בלחיצת כפתור מכל מקום בעולם, וזה רלוונטי ופופולרי במיוחד כשמדובר בחינוך, למידה והעשרה עצמית.
מאפיין חשוב נוסף שמייצר ערך משמעותי בעידן הדיגיטלי בהקשר של למידה און ליין, הוא הגמישות. להבדיל מלמידה במסגרת מסורתית, כשמדובר בקורס דיגיטלי, תכנית לימוד מרחוק או אפליקציה ללימוד תחום חדש, עצם העובדה שהלקוח הוא זה שקובע את לוח הזמנים והקצב של התכנים הופכים את עולם הלימוד וההעשרה הדיגיטליים למהנה וקל הרבה יותר לצריכה. לדעתי זהו מאפיין חשוב בעידן המחובר בו אנו חיים, מציאות שבה עומס המשימות ושגרת החיים מחייבים גמישות מקסימלית ברגע שמדובר בכניסה של עולם תוכן חדש לחיינו.
רק כדי לסבר את האוזן, מצאתי כמה נתונים מעניינים שמחזקים את הטענה שלי: תחום הקורסים הדיגיטליים האקדמיים צמח בכ-900% בשנים אחרונות, וזאת לאור הביקוש ההולך וגובר ללמידה מרחוק. ההערכות מדברות שבשנת 2025 השוק הזה יגלגל כ-325 מיליארד דולר בשנה. השוק האסיאתי נחשב לצרכן הגדול ביותר של קורסים דיגיטליים, עם שעורי צמיחה ממוצעים של כ-20% בשנה. אי אפשר שלא להתייחס לצריכה של תוכן וקורסים דיגיטליים דרך המובייל: נכון ל-2020, תחום ה- Mobile e-learning מגלגל כ-38 מיליארד דולר בשנה. מספרים מדהימים ללא ספק.
אם התייחסתי לערך הגמישות שתחום הלימוד וההעשרה הדיגיטליים מאפשר, כדאי להתייחס למאפיין חשוב נוסף והוא שיטות הלימוד ואפילו המדיה שבהם הקורסים נעזרים הם. אם נשווה לרגע בין קורס ממוצע שנלמד במוסד אקדמי או אפילו במסגרת קורס רגיל שמועבר בכיתה, כשמדברים על
למידה דיגיטלית הרי ש"המדיום הוא המסר", המשפט המפורסם של מרשל מקלוהן לא יכול היה להיות מדויק יותר.
שימוש בסרטונים והדרכות מוקלטות שזמינות בשיטת VOD בלחיצת כפתור, שילוב של דיונים רבי משתתפים מכל קצוות עולם דרך כלים כמו זום ופורומים דיגיטליים, שילוב של חומר כתוב, מצגות אינטראקטיביות, שאלונים דיגיטליים ואפילו עבודות ומשימות ההגשה שלהן נעשית דיגיטלית לפי לו"ז שנקבע מראש, כל שרשרת החוויה והלימוד מקבל ביטוי אחר לחלוטין, עדכני ובעיקר יצירתי יותר הודות לטכנולוגיה שמאפשרת זאת.
קשה שלא להתייחס בהיבט הזה לתרומה הדרמטית של מגפת הקורונה, ולא, אני לא מדבר על הלמידה מרחוק של מערכות החינוך, אלא למגמה כלל עולמית שהתחזקה בתקופה שבה רוב העולם היה סגור בבתים וחיפש כיצד להעביר את הזמן. שפע עצום של קורסים דיגיטליים אפשרו וממשיכים
לאפשר לכל מי שחפץ בכך ללמוד משהו חדש. הידעתם למשל שהאוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם מציעות קורסים און ליין?
הארווורד, סטנפורד, ברקלי ויייל הן רק חלק מרשימה ארוכה של מוסדות אקדמיים יוקרתיים שמנגישים קורסים דיגיטליים לכל דורש. אבל, לא צריך ללכת (או לגלוש…) רחוק כך כך, גם פה בארץ מוסדות אקדמיים רבים מציעים גרסאות משלהן לקורסים ותכנים און ליין. ומה לגבי מי שמחפש העשרה מסוג אחר? פחות אקדמי ויותר פיתוח עצמי? התשובה פשוטה: רק
תבחרו נושא: לימודי שפה, קורסים בבישול, אפיה, גינון, ספורט ועוד ועוד. לא קיים תחום, נישתי ככל שיהיה שלא ניתן למצוא מסגרת לימוד והעשרה דיגיטלית שתלמד אתכם אודותיה. וזה גם מה שייחודי לתקופה המדהימה בה אנו חיים.
לא צריך להיות "סטודנט מן המניין" כדי ללמוד משהו חדש. אותה דמוקרטיזציה שדיברתי עליה קודם הוא ה-מאפיין המרכזי והמשמעותי ביותר שמאפיין את העולם המחובר בהקשר הלימודי. אני בטוח שנתקלתם לפחות פעם אחת בסרטון TED שמישהו שלח לכם. האם חשבתם שמדובר בכלי חינוכי או ימודי? ולמה לא בעצם? מה ההבדל בין הרצאה של מרצה באוניברסיטה, מדריכה בקורס מקרמה, קורס כתיבה יוצרת, סדנת בישול או קורס רישום בעידן הדיגיטלי? כאמור, הכלים להנגשת התכנים קיימים זמינים ומאוד נגישים. כל שנותר הוא לייצר את הסילבוס ולשווק אותו. ה"זנב הארוך" של הצרכנים שמחפשים אחר תוכן לימודי ותכון העשרה כבר ימצא ויצרוך אותו.
לסיכום, אני רוצה להתייחס לדור ה"צעיר". לבני העשרה וביעקר לבני ה-20 שמתחילים את חייהם המקצועיים. אומרים שהודר הצעיר שונה לחלוטין מזה שקדם לו. תפיסות שונות של ערכים, רצון שונה לאיזון בין החיים האישיים למקצועיים ובעיקר הרבה הגשמה עצמית. אפשר לדון בפערים הללו בכתבה נפרדת, אך בהקשר שלנו לדעתי ישנה הלימה מרתקת בין עולם הערכים של הדור הצעיר לבין זה שתיארתי לפניכם בהקשר של לימוד והעשרה דיגיטליים.
הגמישות, המבחר העצום, תחושת השליטה וגם יכולת הביטוי העצמי המשולבים בזמינות אדירה של תכנים הופכים את הקורסים, האפליקציות והתכנים הללו לפופולריים מאוד, וסביבם כמו תמיד נוצרות תעשיות שלמות שעתידות רק להמשיך ולשגשג. אומרים שלכל סיר יש מכסה, הביטוי הזה יכול גם להתאים בדיוק למפגש בין רצון להעשרה ולהתפתחות אישית לבין עולם שלם של הזדמנויות העשרה שזמינות ומחכות לכולנו ברחבי הרשת.
