ב-2008 סטארבקס יצאה למשימה: לייצר מועדון נאמנות שמטרתו: לעודד צרכנים לרכוש יותר קפה וממוצרי המותג.
בשלב הראשון, הושק כרטיס פלסטיק פיזי, אותו היה צריך לטעון בכל סכום לצורך הקניה, ולאחר מכן לטעון עצמאית לפי קצב השימוש. כל רכישה דרך הכרטיס העניקה ללקוח נקודות.כמו בכל מועדון, ברגע שצוברים נקודות ניתן לממשן ברחבי הרשת וליהנות מקפה או חיבור חינם לרשת ה-WIFI. כיום השיטה הומרה לפורמט דיגיטלי:
לקוחות רוכשים כרטיס מועדון וטוענים דרך הנייד, כשהקניה בסניפים נעשית ישירות דרך הסמארטפון.בכך סטארבקס שאפה לשנות את השיטה שהיתה מקובלת: במקום גיפט קארד, להפוך לסוג של כרטיס אשראי/דביט נטען, וכך גם נולדה תכנית הנאמנות של סטארבקס.
כאן השיטה הופכת למעניינת יותר, וממנה אפשר להבין את האסטרטגיה מלמעלה של סטארבקס:
תכנית הנאמנות ה״רגילה״ העניקה כוכב אחד תמורת כל דולר. אבל, מי שרכש דרך האפליקציה והכרטיס הנטען הדיגיטלי, קיבל 2 כוכבים תמורת כל דולר ששולמו, מה שבאופן טבעי הניע כמות גדולה של לקוחות לאימוץ האפליקציה…את הנקודות כאמור ניתן להמיר למשקאות, מזון ומוצרים נוספים – בחינם.
ב- 2014 סטארבקס שכללה עוד יותר את השיטה, וכשהיא הוסיפה אפשרות גם להזמין ישירות דרך האפליקציה, המהלך הוביל לכך שכ-25% (!) מכל מכירות הרשת בארה"ב בוצעו דרך הנייד!
ועכשיו: הנתון שהופך את סטארבקס לסוג של בנק: כל סכום שנטען ע"י הלקוחות לחשבון, נשמר בחשבון נאמנות עד למימוש. תכפילו את הסכומים בכ-25 מיליון לקוחות ותקבלו הסבר לדיווח של סטארבקס בשנה שעברה: הפקדות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר!